ה"פ 52549-05-14 שלמה נ' רשות המיסים- ירושלים ואח'

תובענה על דרך המרצת פתיחה שבה מתבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו, המבקש הינו הבעלים של המיטלטלין המפורטים בתובענה, המצויים בדירה הנמצאת ברח' אגריפס 80, במחנה יהודה בירושלים (להלן: "הדירה"), וזאת על מנת למנוע עיקולים על המיטלטלין על ידי המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") עקב חובות של המשיב 2, אביו של המבקש, שמתגורר בדירה (להלן: "המשיב").

רקע כללי

המבקש הינו בנו של המשיב. נגד המשיב תלויים חובות מס בגין עסק הידוע כמסעדת סמי; בגין כך המשיבה נקטה נגדו בהליכי פשיטת רגל.

לטענת המבקש, הזכויות בדירה הועברו לו במתנה על ידי אביו- המשיב על פי הסכם שנערך ביום 26/9/2003; עסקת המתנה דווחה לרשויות המס והזכויות בדירה נרשמו על שמו ביום 2/9/2009.

בעקבות מצבו הקשה של אביו – המשיב, בשל החובות אליהם נקלע, הוא העניק למשיב בשנים האחרונות את הזכות להתגורר בדירה, ולשם כך הוא דאג לרהט ולצייד את הדירה על חשבונו; לפיכך המשיבה אינה רשאית לעקל את המיטלטלין שבדירה בגין חובות של המשיב.

מנגד נטען על ידי המשיבה כי, הדירה הועברה למבקש במתנה על ידי המשיב כחודש לאחר שהוגש ערעור על שומות המס שהוצאו למשיב על ידי המשיבה; המשיב גר בדירה במשך כל חייו, ולמעשה, לא חל שינוי בחזקה בדירה מלבד העברת רישום הזכויות על שם המבקש;

בהתאם לסעיף 5 (2)(ב) לפקודת המיסים (גבייה), רואים במיטלטלין שעוקלו בחצרים שבחזקת הסרבן כנכסיו של הסרבן; לפיכך, הנטל על המבקש להוכיח כי המיטלטלין הם שלו.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להידחות.

כאמור, אין חולק כי המשיב מתגורר בדירה וכי המיטלטלין נמצאים בחזקתו ובשימושו הבלעדי; לפיכך, עומדת חזקה כי המיטלטלין שייכים לו, ועל המבקש מוטל נטל מוגבר להוכיח אחרת, וזאת הן לנוכח הוראת סעיף 5 (2)(ב) לפקודת המיסים (גבייה), והן לנוכח היותו תובע, המוציא מחברו שעליו הראיה.