ה"פ 51095-03-15

1.בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת, להעברת התובענה למסלול דיוני רגיל.

2.התובענה דנן הינה תובענה להשבת תפוס שהוגשה כהמרצת פתיחה.

המבקשת טוענת בבקשתה כי יש להעביר התובענה למסלול של סדר דין רגיל וזאת משלושה טעמים:

האחד, מאחר והסעד העיקרי המבוקש על ידי המשיב הינו סעד אופרטיבי של השבת טובין תפוסים ואין מדובר בסעד הצהרתי גרידא כמתחייב מתקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

השני, בתביעתו זו מבקש המשיב לבחון סבירות החלטת המבקשת שהינה החלטה מנהלית. ביטול החלטה מנהלית אינה תובענה הראויה להתברר במסלול מהיר של המרצת פתיחה.

השלישי, בכוונת המבקשת להגיש מספר תצהירים הנוגעים לאירועים בזמן אמת.

4.המשיב בתגובתו טוען כי הסוגיה הנדונה אינה מורכבת עובדתית, אינה מצריכה העדת עדים רבים ועל כן ראויה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.

5.בתשובתה טוענת המבקשת כי התביעה הוגשה בהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס ומאחר ומדובר בתביעה להשבת תפוס בה מבוקש סעד אופרטיבי של השבת התפוס לידי המשיב, ראויה התביעה להתברר במסלול דיוני רגיל.

6.אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

7.תקנות 248-254 לתקנות מגדירות את העניינים שלגביהם ניתן להגיש תובענות בדרך של המרצת פתיחה. התקנות מגדירות את המקרים בהם מחוייב הטוען בהמרצת הפתיחה להגישה באופן זה אולם רשימה זו אינה רשימה סגורה. הלכה פסוקה היא כי :

"חוג העניינים היכולים להתברר בהמרצת פתיחה אינו סגור והשיקול העיקרי צריך להיות בכל מקרה ומקרה האם הדיון בדרך מקוצרת יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם" (ע"א 2106/91 ציון מזור נ' יפעת וחידי, פ"ד מז (5) 788 (1993)).

8.השאלה הרלוונטית לענייננו היא האם ראויה התובענה להתברר על דרך המרצת הפתיחה בהתאם למורכבות העובדות, יעילות הדיון והצורך לשמוע עדים רבים תוך עשיית צדק עם הצדדים וללא פגיעה דיונית במשיבים (רע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (לא פורסם, [פורסם בנבו], 05.02.2007).