פלג נ' הפרופיל (אלומניום - חיפה) בע"מ ואח'

תובענה למתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת, על זכויות המשיב 2, בעלה בנפרד, בדירה הידועה כחלקה 174 בגוש 10792, בתאריך 28.5.96, גוברת על זכויות המשיבה 1, מכח צו עיקול זמני שנרשם על זכויות המשיב בתאריך 13.12.01.

בהחלטתי מיום 22.1.18 ציינתי כי נראה שהסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי, תוך הפניה להחלטתי בה"פ 31097-09-16, וביקשתי לקבל את התייחסות המבקשת לנושא.

ביום 29.1.18 הודיעה המבקשת, כי היא מקבלת את עמדת בית המשפט ביחס לסמכות העניינית, ומבקשת להורות על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי.

בטרם אורה על העברת התובענה, כמבוקש, אנמק בקצרה, מדוע אני סבורה כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית המשפט המחוזי;

אין חולק כי הסמכות העניינית נקבעת על פי מבחן הסעד (ע"א 27/77 יהודה טובי נ' שמעון רפאלי פ"ד לא(3) 561, 567; ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן פ"ד לז(3)1, 12; רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (23.2.2012)).

הסעד המבוקש הוא הצהרה על כך שזכויות המבקשת, על פי הסכם מכר מקרקעין, גוברות על העיקול שנרשם לאחר חתימת ההסכם, מכח הדין בנוגע לעסקאות נוגדות (ראו: ע"א 189/95 בנק אוצר החיל נ' אהרונוב, פד"י נג(4) 199).

סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע:

"(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;"

תובענה זו, אין ענינה חזקה או שימוש במקרקעין, ועל כן היא מצויה בתחום סמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי בנושאי מקרקעין (ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 14; בר"ע 16/79 מדינת ישראל נ' גל, פ"ד לד(3) 494, 497).