ה"פ 47276-02-16 טרבלסי נ' טרבלסי ואח'

1.המדובר בבקשה שלישית(!) באותו עניין וראה 2 החלטות שכבר ניתנו לגבי מחיקת הבקשה ואינני מוצאת לשוב ולחזור על מה שכבר נקבע ופורט על ידי.

2.למעלה מן הצורך אוסיף כי בפסק הדין נשוא תיק זה ניתן סעד הצהרתי ביחס ל 3 מיטלטלין בלבד לגביהם נקבע שהם בבעלות המבקש. פסק הדין הינו הצהרתי בלבד ובניגוד לנטען בסיפא של הבקשה,פסק הדין לא הורה על השבתם, אלא כאמור היה רק הצהרתי.

כפי שכבר צוין בהחלטה קודמת,ככל שהמבקש ימציא את פסק הדין לרשם ההוצל"פ ברי כי יפעל בהתאם לאמור בו. אולם,כבר נקבע שיש הבדל בין "צו נורמטיבי" שהוא פסק דין הצהרתי, לבן צו אופרטיבי. ס' 6 לפק' ביזיון בית משפט חל רק על צו אופרטיבי, כלומר - על צו המורה לעשות או להימנע מלעשות מעשה מסוים ומימלא לא חל על פסק דין הצהרתי הוא צו "נורמטיבי" גרידא. מי שהפר אותו פעל אמנם שלא כדין, אך אין הוא אחראי לביזיון בית המשפט (בשג"צ 306/85 כהנא נ. יו"ר הכנסת, פד"י ל"ט(4) 485.

גם העובדה שבהליך ביניים,ניתן סעד זמני של עיכוב הליכים,אף שהתביעה הייתה לסעד הצהרתי בלבד, אין בה כדי לשנות את אופי פסק הדין כפסק דין הצהרתי. משניתן פסק דין, הליכי האכיפה לא מתייחסים עוד לסעד הזמני ,אלא רק לפסק הדין עצמו שבמקרה דנן מתייחס ל3 מיטלטלין בלבד והינו כאמור הצהרתי בלבד. (ראה בש"א 2655/04 צפריה מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ נ. חג'אמה). לפיכך,בנוסף לאמור ב2 ההחלטות הקודמות,גם מטעם זה,דין הבקשה היה להימחק.

הדברים נאמרו למעלה מן הצורך והמבקש מופנה להלטותי הקודמות,אשר גם על פיהן אין מקום לנקיטה בהליך זה בנסיבות שצויינו.

3.ככל שהמבקש חולק על החלטות ביה"מ,הדרך אינה לחזור ולהגיש שוב ושוב את אותן בקשות והוא רשאי לנקוט בהליך ערעורי.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.