בירנבוים ואח' נ' טייטל(נאמן) ואח'

במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, הוחלט על פירוק השיתוף באמצעות רישום הבניין כבית משותף.

ביום 29.11.17 נדחתה בקשת הנתבעת 5, הגב' קלינמן, לכלול חלק מהמבואה לדירתה בשטח דירתה במסגרת התשריט שישמש לרישום הבניין כבית משותף.

בפני בקשת הנתבעת 5 לבטל את ההחלטה שניתנה ביום 29.11.17. לטענת המבקשת, בקשתה הוגשה "בשגגה", שכן הסמכות העניינית לדון בה נתונה למפקח על הבתים המשותפים.

הנתבע 2, שהוא המשיב לבקשה, מתנגד לה, מהטעם שהמבקשת היא שיזמה את ההליך, לפיכך אין ליתן יד לנסיונה לחזור בה מהבקשה, כשהיא מותירה על כנן את המחלוקות בנוגע לרכוש המשותף.

בתשובתה חוזרת המבקשת על טענותיה בדבר העדר הסמכות העניינית לדון בבקשתה, חוזרת, מרחיבה, וטוענת טענות חדשות. בעוד שבבקשה טענה המבקשת שהסמכות לדון בבקשתה היא למפקח על הבתים המשותפים, בתגובה לתשובה מתברר שהסמכות, לדידה של המבקשת, נתונה הן למפקח על הבתים המשותפים, משום שהבקשה היא אך לתיקון תשריט הבית המשותף, והן לבית המשפט המחוזי, שכן המחלוקת היא בשאלת הבעלות בשטח המבואה. אך דווקא לבית המשפט אליו הוגשה הבקשה אין סמכות לדון בה, לשיטתה של המבקשת.

את האחריות לכך שכביכול ניתנה החלטה בחוסר סמכות עניינית מייחסת המבקשת למחדל של כונסת הנכסים, שהגישה בקשה לבימ"ש זה לאישור התשריט, ולבית המשפט עצמו, על שחדל לבחון בעצמו, מבלי שנתבקש לכך, את סמכותו העניינית לדון בבקשה. המבקשת אינה מייחסת לעצמה, חלילה, אחריות בהגשת בקשה שהיא לשיטתה שלה שגויה, ובעקבות כך בזבוז זמנו של המשיב ושל בית המשפט. לקינוח, מוסיפה המבקשת טענות על מנת לשכנע שהחלטת בית המשפט מיום 27.11.17 הינה שגויה אף לגופה.

איני מוצאת לנכון לבטל את ההחלטה. בעניין זה נפסק כי

"השתהות בעל דין בהעלאת טענה כנגד סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה בשלב מוקדם של ההליך עלולה לחסום אותו מלהעלות טענת העדר הסמכות בשלב מאוחר מחמת מניעות שנוצרה עקב מחדל זה. הגבלה זו נועדה למנוע עוול דיוני לבעל הדין שכנגד, ולהגן על המשאבים הדיוניים של המערכת השיפוטית, העמוסה גם כך לעייפה, מפני הליכי סרק והתדיינויות מיותרות. היענות לטענת העדר סמכות עניינית רק בסוף ההליך השיפוטי או אף לאחר השלמתו פירושה היענות לניהול הליכי סרק הפוגעים לא רק בבעל הדין שכנגד אלא בציבור המתדיינים כולו. משמעותה גם מתן כח תימרון דיוני לבעל דין לקחת חלק בדיון תוך צפייה לדרך התקדמותו ולעיתים עד לסיומו, ולבחון את תוצאותיו ובהתאם לכך להחליט אם לשלוף מאמתחתו בשלב מאוחר טענת העדר סמכות עניינית, שאם תתקבל, תביא לביטול ההליך, ולאובדן משאבים פרטיים וציבוריים שהושקעו בניהולו." (רעא 3640/03‏ ‏ יקירה דקל נ' שוקי (יהושע) דקל (16.12.07)).

אם שיהוי בהעלאת טענה בדבר חוסר סמכות עניינית מצדיק דחייתה, קל וחומר כך כאשר יוזם ההליך בעצמו הוא שמבקש לבטל החלטה שניתנה, בטענת חוסר סמכות עניינית.

לפיכך, הבקשה לביטול ההחלטה נדחית. הנתבעת 5 תישא בהוצאות הנתבע 2 בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: