ה"פ 45261-05-14 מסארוה נ' בסין ואח'

לפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי הסכם מכר שנערך בינו לבין הנתבעים בטל עוד הוא עותר להורות על החזרת המקדמה ששילם לנתבעים וכן לחייבם בתשלום פיצוי מוסכם בהתאם להוראות החוזה.

בתמצית יצוין כי התובע, אשר התקשר עם הנתבעים בהסכם לרכישת דירתם, טוען שהנתבעים הטעו אותו בכל הנוגע לגודלה של הדירה שרכש מהם. לדבריו בדיקת שמאי העלתה כי בניגוד לטענה שמדובר בדירת ארבעה חדרים, הדירה בנויה למעשה משלשה חדרים כאשר החדר הרביעי הוצמד אליה ללא תיקון צו הבית המשותף.

בכתב התשובה שהגישו הקדימו הנתבעים וטענו כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון ולהכריע בתביעה, ובשאלה זו יש להכריע תחילה.

לטענת הנתבעים, הואיל ואין המדובר בתביעה כספית כי אם בתביעה הנוגעת למקרקעין, אזי זו נמצאת בסמכותו של בית המשפט המחוזי בהתאם להוראות סעיפים 40(1) ו-51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: החוק).

התובע, אשר השיב לבקשה, טוען מנגד כי נוכח העובדה שהתביעה הוגשה לבית משפט זה בטרם נרשמו זכויות הבעלות שלו בדירה אלא רק הערת אזהרה לטובתו, אזי עסקינן למעשה בזכות חוזית בלבד וזו נבחנת ע"פ שוויה. עוד הוא טוען כי לפי שהוא עותר גם לקבלת סעדים נוספים - השבת המקדמה ששולמה על ידו וכן תשלום הפיצוי המוסכם, הרי שאלה מצויים בוודאי בסמכותו של בית משפט זה.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בתביעה ובטענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה, ואנמק.

בהתאם להוראת סע' 51 (3) לחוק מוסמך בית משפט השלום בענייני מקרקעין, לדון אך לאלה:

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;

המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט הינו מבחן הסעד המבוקש, ולא מהות הסכסוך או העילה. זהו מבחן טכני ופשוט ועל כן ברור ויעיל (ר' רע"א 3749/12 ששון בר-עוז נ' דניאל סטר (פורסם בנבו) (להלן: "עניין בר-עוז")).