ה"פ 44813-01-13 ב.ר.י.א. בניה ופתוח בע"מ ואח' נ' טייב ואח'

לפניי בקשת המשיבים לחייב את המבקשות בהוצאותיהם, עקב מחיקת ההליך מחמת חוסר מעש.

במסגרת דיון בתובענה, עתרו המבקשות בתובענה, לביטול מועד הדיון הקבוע בתובענה.

בהמשך לבקשת הדחיה, בהודעה, אשר הוגשה בהסכמת הצדדים, על ידי ב"כ המשיבים, ציין ב"כ המשיבים: "הצדדים הסכימו, כי תינתן למבקשות בהמרצת הפתיחה ארכה בת 60 יום לשם ייתור ההליכים דנן."

בעקבות הודעת הצדדים, נקבע התיק לתזכורת פנימית של בית המשפט, שעד אליה אמורים היו הצדדים ליידע את בית המשפט בדבר תוצאות הליכי המשא ומתן ביניהם. חרף חלוף המועד וחרף תזכורות שנשלחו אליהם, לא נמסרה הודעה ולכן קבע בית המשפט, כי ככל שלא תוגש הודעה, תימחק התביעה מחמת חוסר מעש. בחלוף המועד שנקבע בהתראה ובהעדר הודעה כלשהי מטעם המבקשות, עתרו המשיבים למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש ולחיוב בהוצאותיהם.

בהמשך להחלטות בית המשפט, נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש ונותר לדון בשאלת ההוצאות.

המבקשות טוענות לעניין חיוב בהוצאות, כי ניסו לקדם הליך רישום הערת אזהרה לטובת המשיבים, הליך שיש בו כדי להביא לפתרון הסכסוך בהליך (שעילתו השבת ערבויות חוק מכר שנמסרו למשיבים בעת רכישת נכס ושטרם הושבו לידי המבקשות).

עוד טוענות המבקשות, כי החלטות בית המשפט הופנו לצדדים שניהם ולפיכך, יש לראות במחדל המשיבים בעת שלא הגיבו להחלטות בית המשפט, מחדל זהה לזה של המבקשות ולכן אין מקום לחייב בהוצאות המבקשות דווקא.

בתגובה לתגובה טענו המשיבים, כי עד עתה לא נרשמו הערות האזהרה על זכויות המבקשות בעלות המקרקעין ולכן בפועל, גם לא נפתרה המחלוקת שבין הצדדים.

עוד טענו המשיבים, כי מלכתחילה עילת התביעה של המבקשות היתה קלושה ובית המשפט הצביע על כך במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לחייב את המבקשות בהוצאות המשיבים, משנמחק ההליך.

ראשית, לעניין עצם מחיקת ההליך, הרי שהגם ששני הצדדים לא מסרו הודעה כלשהי על התקדמות המשא ומתן בין הצדדים, מדובר בהליך שהובא לפתחו של בית המשפט על ידי המבקשות ואינטרס המבקשות הוא לקדם את ההליך.