ה"פ 43549-12-14 ***רויאל בנייני יוקרה 2010 בע"מ ואח' נ' הנאמן

לפני בקשה להורות על עיכוב מתן פסק הדין בתיק העיקרי עד למתן פסק דין בתיק אחר – 16519-06-13 המתנהל לפני בית משפט מחוזי מרכז. הבקשה הוגשה על ידי מר יצחק בן משה, בנה של המבקשת בתיק העיקרי (המרצת פתיחה), המנוחה זהרה חלה ז"ל, אשר הלכה לעולמה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק העיקרי ולאחר שניתן צו להגשת סיכומים.

למען שלמות התמונה יצוין גם, כי בעקבות פטירת המנוחה ניתנה החלטתי מיום 1/3/16 לפיה בהתאם לסמכותי על פי תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מוסמך בית המשפט ליתן פסק דין בנסיבות התיק דנן, וכי כך יהא. על כן נעתרתי לבקשת עו"ד רינגולד להארכת מועד להגשת סיכומים מטעם מרשתו המנוחה. בשלב מאוחר יותר הוגשו הסיכומים, כך גם סיכומי המשיבים.

יתרה מזו, פסק הדין מוכן, אך טרם נחתם, מחמת אותה בקשה.

ביום 15/9/16 הגיש מר בן משה את בקשתו לעיכוב מתן פסק הדין. הבקשה נשענת על שני נימוקים, האחד כי מתנהל תיק אחר לפני בית משפט מחוזי מרכז, ואילו השני כי על פי "המלצת בית המשפט" (הכוונה לבית משפט זה), הוגשה תובענה בתיק 46059-07-16 כנגד המשיבים בגין הפרת צו –דיספוזיציה (ככל הנראה התכוון מר בן משה לאיסור דיספוזיציה), על הנכס של החברה והברחתו בניגוד לדין על ידי המשיב עו"ד ימין. בקשתי את תגובת המשיבים וזו אכן הוגשה כשהם מתנגדים לבקשה.

תשובה לתגובה מטעם מר בן משה (הוכתרה כ"תגובת המבקשים"), הוגשה לאחרונה. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה, אני מחליט לדחות את הבקשה לעיכוב מתן פסק הדין.

אף שלא נטען במסגרת הבקשה מדוע אותה תובענה המתנהלת בבית משפט מחוזי מרכז, מקימה עילה לעיכוב מתן פסק הדין כאן, הרי שבתשובה נטען כי באותו הליך אמור להינתן פסק דין הצהרתי המכריז כי מניות רויאל בנייני יוקרה 2010 בע"מ הינם של מר בן משה ולא של אמו המנוחה, ועל כן התובענה שהתבררה לפני "מתייתרת".

לא אכחד כי במהלך ההתדיינות שהתקיימה לפני ניתן היה להתרשם כי מר בן משה הוא זה שמנהל בפועל את ענייניה של המנוחה, למצער, בכל הקשור למניותיה בחברת רויאל, כך גם בקשר לתובענה ומקבל החלטות לגביהן. יחד עם זאת מר בן משה שידע להתייצב לכל הדיונים במסגרת אותו הליך, והמטיר את בית המשפט בבקשות רבות, והיה מעורה היטב לאורך כל אותם הליכים בנעשה בהם, ואף יזם בקשות והגישן בחתימתו, התייצב שם לימין אמו המבקשת, הגיש תצהיר עדות ראשית בתמיכה לתובענתה, העיד ונחקר על אותו תצהיר ולא כפר בבעלותה של אמו במניות חברת רויאל, או בנטען בתובענה שהגישה לפני.

בנסיבות דנן, שאלת בעלותה של האם המנוחה, וזכויותיה באותן מניות כלל לא היתה במחלוקת במסגרת ההליכים שלפני.

חשוב מכך, לא מצאתי את אותו קשר נטען בין פסק הדין שאמור להינתן על ידי לבין אותו הליך המתנהל בבית משפט מחוזי מרכז, מה עוד שבית משפט מחוזי מרכז אמר את דברו בהקשר זה במסגרת החלטות שנתן, כך למשל זו מיום 14/2/16 אליה הפנו המשיבים במסגרת תגובתם.