ה"פ 43539-09-13 שער מבנים בע"מ נ' נעמת

פסק הדין ניתן בהמרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיב בבקשה למתן סעד הצהרתי. בית המשפט התבקש להצהיר כי "המשיב, עמוס נעמת, הפר את התחייבותו בהתאם להסכם הפשרה אשר נחתם ביום 27.5.03, ולפיכך זכאית המבקשת לפעול למימושו של פסק הדין אשר ניתן כנגד המשיב ביום 2.3.03".

להלן עיקרי טענות המבקשת:

1. המבקשת רכשה בהליך של כינוס נכסים את הבעלות וזכויות הניהול במבנה שנקרא "כרמל שוק 2000" בראשון לציון (להלן: "המבנה"). המשיב היה בעבר בעל זכויות / מחזיק בנכס במבנה. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לזכויות הניהול של הקומה הראשונה במבנה, ובשל כך ננקטו הליכים משפטיים.

2. ביום 2.3.03 ניתן בבית משפט השלום בראשל"צ פסק דין בהעדר הגנה המורה על סילוק ידו של המשיב מחנות מספר 94 במבנה (להלן: "פסק הדין"). בנוסף חויב המשיב לשלם למבקשת סך של 87,453 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות. ביום 27.5.03 ערך מר גיורא שפירא, בעלי המבקשת, הסכם פשרה עם המשיב (להלן: "הסכם הפשרה") שלפיו המבקשת התחייבה לא לפעול לגביית החוב לפי פסק הדין ואף הסכימה לשלם למשיב סך של 5,000$ בתמורה להתחייבות המשיב לא להפריע לטיפול ולניהול של המבקשת את קומת הקרקע במבנה. עוד נקבע בהסכם הפשרה כי אם הנתבע יפר את ההסכם, יהיה עליו להשיב את הכספים שקיבל מהמבקשת, והיא תהיה רשאית להמשיך בהליכי ביצוע פסק הדין.

3. המשיב הפר את הסכם הפשרה באופן שבו בחר להתחזות ולהציג את עצמו כמנהל קומת הקרקע במבנה, ואף לנוכח הליכים משפטיים שבהם נקט נגד המבקשת בבית משפט השלום בראשל"צ בה"פ 19139-07-10 (להלן: "ההליך בראשל"צ"), ולכן פסק הדין הוגש לביצוע ונפתח נגד המשיב תיק הוצל"פ. המשיב עתר בבקשה לסגור את תיק ההוצל"פ בטענה כי היה על המבקשת לדווח על הסכם הפשרה. בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 11.11.12 נקבע כי "ההסכם שנחתם בין הצדדים חודשיים לאחר מתן פסק הדין בא במקום פסק הדין" כמו-כן קבע כב' הרשם כי השאלה אם ההסכם הופר או לא צריכה להיבחן על-ידי בית המשפט. בערעור שהגיש המשיב על דחיית בקשתו לסגור את תיק ההוצל"פ, נקבע כי על המבקשת להגיש תביעה מתאימה שתכליתה לקבוע האם יש מקום לפעול למימוש פסק הדין בהתאם להסכם הפשרה.

4. המשיב הפריע לניהול קומת הקרקע במבנה ואף בחש וביצע פעולות כאילו היה מנהל הקומה, למרות התמורה שקיבל בהסכם הפשרה. בהליך בראשל"צ העיד המשיב כי לא חדל מניהול קומת הקרקע במבנה משנת 1997. בפסק הדין שניתן בהליך הנ"ל ביום 10.2.13 נדחתה עתירתם של המשיב ומר עזיזה להצהיר כי הם בעלי זכויות הניהול בקומת הקרקע במבנה, ונקבע כי פעילות הניהול שלהם אינה ממלאת אחר דרישות הדין ואינה נשענת על בסיס חוקי הראוי להגנה.