ה"פ 4229-05-16 הר שמש נ' מקרקעי ישראל ואח'

לפניי בקשה מטעם המשיבות, לדחיית התביעה בשל חוסר סמכותו העניינית של בית המשפט זה, לדון בתובענה.

רקע כללי

עניינה של התובענה שלפניי הינה בקשת התובע למתן פסק-דין הצהרתי, במסגרתו התבקש בית המשפט "לקבוע כי על רשות מקרקעי ישראל (להלן: "משיבה 1") להורות לקרן הקיימת לישראל (להלן: "משיבה 2") לחדול ממסירת החזקה במקרקעיו לצד ג'" בניגוד, לטענת המבקש, לדין ולנוהל העבודה בין המשיבות – הוראות האגף החקלאי 107 (להלן: "הנוהל"). כמו כן, טוען המבקש כי על בית המשפט לקבוע כי על המשיבה 1 להפעיל סמכויותיה עפ"י דין ולאכוף את הנוהל, לשם ציותה של המשיבה 2 לחוק ולעמוד על קיום הנוהל המסדיר את יישום החלטה מספר 1045 (כיום מספרה של ההחלטה הוא 1288) של מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). כמו כן, התבקש בית המשפט ליתן למבקש כל סעד אחר, להגנת זכויותיו הלכאוריות.

בתאריך 22/5/16 ו- 7/6/16 הודיעו המשיבות כי בכוונתן להתנגד להמרצת הפתיחה

בתאריך 16/6/16 הגישה משיבה 1 בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל חוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה, אליה צרפה המשיבה מס' 1 העתק החלטה מספר 1288 והעתק הנוהל. לטענת המשיבה 1, הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה, נתון לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וגם אז, ספק אם תוכח זכות העמידה של המבקש, בבית המשפט לעניינים מנהליים.

המשיבה 1 טענה כי במסגרת ההליך המבקש תוקף באופן ישיר את אופן יישום הנוהל המסדיר הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז על ידי רשות מנהלית, כאשר המבקש מכוון לקבלת סעד כללי, המורה למשיבה 1 לאכוף את החלטת מועצת מקרקעי ישראל והמרצת הפתיחה אינה מכוונת לשטח מקרקעין ספציפי. לטענת המשיבה 1 עניינם של הסעדים נשוא העתירה מכוונים לאכוף על המשיבה 1 ליישם את הוראות הנוהל/החלטת מועצה המבוססים על תקנה 25(8) לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג, ומשכך תקיפת התנהלות המשיבה 1 צריכה להיות במסגרת עתירה מינהלית, אשר הינה בסמכות בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.