ה"פ 41938-06-16 אוחנה נ' בנק דיסקונט נהריה שדרות הגעתון 11097 ואח'

בקשה לעיכוב מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית.

1.הצעת המבקש (שהוא עוסק מורשה) הוכרזה זוכה במכרז שערכה המשיבה שעניינו פינוי גרוטאות מתכת. כחלק מן המכרז מסר המבקש למשיבה ערבות בנקאית אוטונומית של בנק דיסקונט לישראל בע"מ, 70,000 ₪ סכומה. הערבות עצמה לא צורפה; אין חולק כי היא אוטונומית.

2.לשיטת המבקש, הוא עשה את מלאכתו. לשיטת המשיבה, הוא לא עשה את מלאכתו ולא קיים את חובותיו (נספח 6 לתגובה; הנספחים לא צורפו לתגובה הנוכחית, ברם הם זהים לתגובה הקודמת שהגישה המשיבה ביום 28.6.16 בגלגול קודם של בקשה זו). המשיבה ביקשה בתחילה לחלט; לאחר מכן נתנה למבקש ושניים כמותו הזדמנות נוספת, לבסוף החליטה לחלט, כך ניתן להבין. הדבר הוליד שני הליכים נפרדים של המבקש שתכליתם לעכב את מימוש הערבות (הראשון: 11640-04-16, בבית משפט השלום בעכו). לפנינו ההליך השני, לסעד הצהרתי שלבו הערבות, גם תחילתו שלו בבית משפט השלום בעכו והמשכו בבית משפט זה לאחר העברתו, שאף במסגרתו הגענו כבר לגלגול שני של בקשה לעיכוב מימוש הערבות. על בקשה זו באה, כהוראת שופטת תורנית בפגרה, תגובה ותשובה לתגובה. אלה הובאו לפניי, תוך שהצדדים בתבונה מסכימים להכרעה על יסוד הכתובים.

3.דין הבקשה להידחות. המדובר בערבות אוטונומית, שמימושה לא יהיה כפוף לחריגים לעקרון העצמאות, ודאי לא בשלב זה של בקשה לסעד זמני. אניח כאן לקושי הטמון בגלגוליה המרובים הקודמים של הבקשה, שלא ארחיב בהם כאן, שאף בהם אין כדי לסייע בשכנוע בית המשפט בצורך בהענקת הסעד הזמני.

4.כידוע, חשיבותה ותכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית כמכשיר פיננסי בעסקאות כלכליות מורכבות טמונות בידיעת המוטב כי בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, יוכל הוא לקבל לידיו את כספי הערבות בלא תלות בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד (ראו: רע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004) (להלן: עניין פרירון)).

5.ככל שהחייב, שלבקשתו מסר הבנק את הערבות, מבקש למנוע את מימושה של הערבות, הרי שאין כל תוחלת בניסיון לשכנע את בית המשפט כי קיים את חובותיו בהתאם לעסקת היסוד. הדרך היחידה שיצליח להביא לעיכוב המימוש היא בשכנוע כי מתקיימים אחד משני החריגים שנקבעו בפסיקה לעקרון עצמאות הערבות: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו: רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ, פ"ד נה(2) 447, 452 והאסמכתאות שם (2001); עניין פרירון, בעמ' 539). ודוק: אפילו טוען הוא כי מוטב הערבות פועל בחוסר תום לב בממשו את הערבות, אין הדבר עולה כשלעצמו כדי קיום חריג הנסיבות המיוחדות, שם נדרש חוסר תום לב קיצוני, דוגמת התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (שם).

6.בענייננו, ולאחר לימוד הבקשה, התגובה והתשובה לה: המבקש טוען באופן לאקוני ביותר לקיום חריג הנסיבות המדויקות. הוא קיים את כל התחייבויותיו החוזיות, ולכן לשיטתו בקשה למימוש הערבות היא משום לחץ לא הוגן וסחטנות. ברם לשיטתה של המשיבה, המבקש לא קיים חובותיו. אם בנסיבות מעין אלה המתקיימות במקרה דנן היה מעוכב מימוש הערבות, משמעות הדבר הייתה שכמעט בכל מחלוקת הנסבה על עסקת היסוד היה מקום לעכב את המימוש, וכל תכלית הערבות הייתה מסוכלת.

7.מעבר לאמור, קשה לזהות בבקשה טעמים כלשהו שיבססו את קיום החריגים לעקרון העצמאות. המדובר אף בבקשה שהיא דלת פרטים ורב בה הנסתר. במצב דברים זה אין אפשרות להיעתר לה.

8.הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, בלא צורך בתגובה. הערבות תמומש (אם המשיבה אכן עומדת על כך), אף שבעצם המימוש אין כדי ללמד על זכותה המהותית להחזיק בכספי הערבות. מאליו מובן כי בידי המבקש להגיש תביעה כספית להשבת כספי הערבות (כמו גם כל חוב אחר שהוא טוען לו), אולם עד שתוכרע תביעתו, ישהו כספי הערבות בכיסה של המשיבה. זו בדיוק תכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית.