חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ה"פ 41445-06-14 יהודה נ' חוגי

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
41445-06-14
18.2.2015
בפני השופטת:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
המבקש:
אברהם יהודה
עו"ד יובל אזני
המשיבים:
1. רן חוגי
2. ששון חוגי

עו"ד עודד גבעון
עו"ד גיא נוף
החלטה
 

 

מונחת לפני בקשה שהגיש התובע בהליך העיקרי, מר אברהם יהודה (להלן: המבקש), להורות על פסילתי מלישב בדין, לפי הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

 

1. רקע עובדתי וההליכים

הרקע העובדתי הנדרש להחלטתי הנוכחית פורט, בהרחבה, במסגרת החלטתי מיום 28.8.14, בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש המבקש. אולם, למען בהירות הדברים אחזור על עיקרי הדברים גם בגדרי החלטה זו, תוך פירוט ההליכים שהתנהלו לאחר מתן החלטתי מיום 28.8.14.

 

המבקש, אברהם יהודה, הינו, על פי טענתו, איש עסקים המתמחה בהשקעות פיננסיות ובנדל"ן.

 

המשיב 1, רן חוגי (להלן: המשיב), הינו בנו של המשיב 2, ששון חוגי, שהינו איש עסקים עתיר נכסים כבן 87, שבבעלותו, בין היתר, חברת ששון חוגי אחזקות בע"מ וחברות רבות נוספות. בשנים האחרונות מתגורר המשיב 2 בגיאורגיה.

 

ביום 31.1.13 חתמו המבקש והמשיב על הסכם הלוואה. המבקש טוען, כי הלווה למשיב סך של 3,300,000 ש"ח – מהם 2,000,000 ש"ח בשיקים ו-1,300,000 במזומן – ואילו המשיב טוען, כי המבקש הלווה לו סך של 2,000,000 ש"ח בלבד. בנוסף, ביום 3.9.13 חתמו המבקש והמשיב על הסכם השקעה, לפיו העביר המבקש למשיב סך של 500,000 דולר, תחת התחייבות המשיב לתשואה שנתית מינימאלית בשיעור 36% למשך חמש שנים, כאשר בתום התקופה תושב הקרן למבקש. להבטחת התחייבויותיו, העביר המשיב לידי המבקש שטרי משכנתא ללא הגבלת סכום על זכויותיו במקרקעין שונים. מסיבות שטרם התבהרו בשלב זה של ההליך, לא נרשמו המשכנתאות. לטענת המבקש, עקב חששו של המשיב מתגובתו של אביו, המשיב 2, לעסקאות האמורות, ביקש ממנו המשיב כי לא תרשמנה המשכנתאות מיד, אלא אך במקרה בו לא ישלם איזה מבין התשלומים החלים עליו על-פי ההסכמים.

 

בחודש יוני 2014 לא שילם המשיב את התשלום החודשי בגין ההלוואה שניתנה לו והודיע למבקש כי לא יוכל להשיב לו את יתרת החוב בגין שתי העסקאות. בעקבות זאת, ביקש המבקש לעשות שימוש בשטרי המשכנתא שמסר לו המשיב אך נתגלה לו כי ביום 14.5.14 רשם המשיב הערות אזהרה לטובת המשיב 2, לפיהן מלוא זכויותיו במקרקעין מושא שטרי המשכנתא הועברו למשיב 2 ללא תמורה.

 

ביום 22.6.14 הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שבה נטען, כי הערות האזהרה שנרשמו לטובת המשיב 2 משקפות עסקאות פיקטיביות שנועדו לחסום את רישום המשכנתאות על ידי המבקש וכי זכויות המבקש לרישום המשכנתאות הנ"ל, שנחתמו ביום חתימת העסקאות, גוברות מכוח דיני היושר על נושים מאוחרים של המשיב, קל וחומר נושה מדומה, חסר כל אינטרס הראוי להגנה זולת האינטרס לחסום את זכויות המבקש, כדוגמת המשיב 2. נטען, כי גם אם היה מדובר בעסקה אמיתית בין המשיב לבין המשיב 2, הרי שביודעם שניהם כי נקשרה עסקה קודמת עם המבקש לרישום משכנתא, נדחית עסקתם מפני העסקה בין המבקש והמשיב, הקודמת בזמן. בבקשה עתר המבקש, כי יינתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים לבצע כל פעולה משפטית שהיא בזכויות המשיב ב-24 נכסי מקרקעין; וכי יינתן צו המורה לרשם המקרקעין לרשום הערות אזהרה על זכויות המשיב בחמישה נכסי מקרקעין לטובת המבקש, מכוח שטרי המשכנתא שניתנו לו.

 

בהחלטתי מיום 23.6.14 דחיתי את הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד בצייני, כי מהבקשה עולה, כי עובר להגשתה פנה המבקש למשיב, אשר הבטיח למבקש כי יעשה כל שביכולתו להסדיר את החזר החוב או את רישום המשכנתאות, שלא באמצעות בית המשפט. היינו, המבקש, עצמו, לא סבר כי בנסיבות העניין יש דחיפות כה רבה המחייבת הימנעות ממתן תגובה למשיב. ציינתי, כי לאור הפנייה המוקדמת למשיב, גם לא מתקיים הרציונל הטמון בהיעתרות לבקשה במעמד צד אחד, שהרי המשיב כבר מודע לעמדתו של המבקש ולכוונתו לפנות לבית המשפט. לבסוף ציינתי, כי "מנספח ז' לבקשה עולה, כי כבר ביום 5.6.14 היה המבקש מודע לכל העובדות נשוא הבקשה וחרף זאת, הוגשה הבקשה רק היום, 22.6.14. גם לאור זאת אין דחיפות ליתן צו מניעה במעמד צד אחד". לאור כל האמור, הורתי למבקש להמציא את הבקשה למשיבים וקבעתי, כי דיון במעמד המצהירים יתקיים ביום 8.7.14.

 

ביום 1.7.14 הוגשה מטעם המשיב 2 בקשה לדחיית מועדים, וזאת לאור גילו ומצבו הרפואי של המשיב 2, אשר אינו מאפשר לו להתייצב לדיון במועד שנקבע. בבקשה נטען, כי למבקש לא יגרם כל נזק מדחיית המועדים וזאת בשים לב לקלישות הטענות שלו כנגד המשיב 2, כאשר לעניין זה נטען, כי הנכסים מושא שטרי המשכנתא הם נכסים שהיו שייכים מלכתחילה למשיב 2, אשר אך הוחזקו בנאמנות על-ידי המשיב. נטען עוד, כי שני החוזים שעל בסיסם עומדת התביעה הינם חוזים תמוהים ומטרידים מאד על פניהם, המבטאים עסקאות בלתי חוקיות בסגנון השוק האפור. על פי הטענה, גם בהתעלם מתוקפם הבעייתי של החוזים האמורים, הרי שהשעבודים שנוצרו מכוחם של אותם הסכמים הינם חסרי תוקף כלפי כולי עלמא ובפרט כלפי המשיב 2, שהרי הם תוכננו מלכתחילה להיות מוסתרים ממנו ולהיעשות מאחורי גבו ומתוך מודעות של היוצרים אותם כי למשיב 2 יש אינטרסים ישירים בנכסים וזכויות חד משמעיות בהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>