צסרסקי נ' מיטלמן

המבקש עתר לאכיפת פסק חוץ שניתן בבית משפט בבריטניה, אשר על-פיו חויב המשיב לשלם למבקש סך השווה לכ-246,000 ₪.

הצדדים חלוקים בשאלה כיצד נקבעת סמכותו העניינית והמקומית של בית המשפט בתובענה לאכיפת פסק-חוץ שניתן בבית-משפט בבריטניה, אשר על-פיו חויב המשיב לשלם למבקש סכום אשר תביעה לגביו נתונה לסמכותו של בית משפט השלום.

המבקש טוען, כי הסמכות לדון בתובענה נתונה רק לבית המשפט המחוזי בירושלים. מנגד טוען המשיב, כי סמכות בית המשפט בעניין אכיפת פסק-חוץ נקבעת בדרך שנקבעת סמכותו של בית המשפט הדן בתובענה לסעד הצהרתי אשר ניתן להעריך את שוויו.

תמצית העובדות הדרושות להחלטה זו ועיקרי טענות הצדדים

2.בהמרצת הפתיחה הנדונה עתר המבקש לאכיפת פסק-חוץ אשר על-פי הנטען, ניתן ביום 6.8.2015 בבית המשפט באנגליה ואשר על-פיו חויב המשיב לשלם למבקש סך 49,950.54 £ וכן סך 7,000 £ עבור הוצאות משפט ובסך הכול 52,950.54 £. על-פי טענת המבקש, סכום זה שווה לסך 245,637.55 ₪.

משלא הוגשה תשובת המשיב, ניתן ביום 14.11.2017 פסק-דין המחייב אותו לשלם למבקש את הסכום האמור. בקשת המשיב לביטול פסק הדין התקבלה בהחלטה מיום 28.1.2018 מהטעמים שפורטו בה. במסגרתה אף התבקשה עמדת המבקש לגבי השאלה, מדוע לא תתברר התובענה בבית משפט השלום (מבלי שנאמר באיזה מחוז). תגובות שני הצדדים הוגשו אתמול, 29.1.2018.

3.על-פי טענת המבקש, רק בית המשפט המחוזי בירושלים מוסמך לדון בתובענה הנדונה. זאת לטענתו, בהסתמך על הוראותיה של 'האמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית, בדבר הדדיות בהכרתם ובאכיפתם של פסקי-דין בעניינים אזרחיים' מיום 28.10.1970 (כתבי אמנה 750, כרך 22) (להלן – האמנה עם בריטניה או האמנה), אשר קובעת בהוראת סעיף 7(1) לאמור:

"כדי שפסק-דין שניתן בבתי המשפט של הממלכה המאוחדת ייאכף בשטח הארץ שבתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, יהא על הזוכה להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן הצהרת אכיפה, בהתאם לסדרי הדין של בית המשפט המתבקש" (ההדגשה אינה במקור).

4.מנגד טוען המשיב, כי מאז בוטלה הוראת סעיף 9 בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן – חוק אכיפת פסקי חוץ), בטלה גם סמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי בירושלים לדון בבקשות לאכיפת פסקי חוץ. לטענתו, על-פי פסיקת בית המשפט העליון, כפי שנקבעה ברע"א 7551/00 פוקס נ' קצנלנבוגן, פ"ד נו(1) 253 (2001) (כבוד השופטת ד' דורנר) (להלן – עניין פוקס), סמכות בית המשפט בעניין בקשה לאכיפת פסק חוץ נקבעת כפי שנקבעת סמכותו של בית המשפט לדון בסעד הצהרתי אשר ניתן להעריך את שוויו. לפיכך, על-פי שוויו של הסעד שנקבע בפסק החוץ שאכיפתו מבוקשת, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום, אך לא נאמר באיזה מחוז.

דיון והחלטה