נורי נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

עניינה של התביעה שלפניי, בקשתו של המבקש, מר שם טוב נורי, לפסק דין הצהרתי, במסגרתו מבקש המבקש כי בית המשפט יצהיר, כי אינו הבעלים של מקרקעין הרשומים על שמו אצל המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן:- "רמ"י" או "המשיבה").

תביעת המבקש הוגשה לאחר שנדרש על ידי המשיבים לתשלום חוב כספי של דמי חכירה שנתיים לרמ"י ודמי ארנונה למשיבה 2.

העובדות וההליכים:

1.בחודש אוקטובר 2012 הוגשה על ידי מנהל מקרקעי ישראל (כשמו אז) כנגד המבקש תביעה לסכום קצוב לפי סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 17-07594-10-4, של לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, לחייב את המבקש בתשלום דמי חכירה שנתיים בסכום של 30,147 ₪, בגין שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה, עבור מקרקעין המצויים במועצה האזורית חוף אשקלון, הידועים כחלק מנכס בגושים 1641, 1642 ו- 1645 בשטח של כ- 26 דונם (להלן:- "השטח" או "המקרקעין").

המבקש הגיש התנגדות לביצוע התביעה, שבה טען, כי אין לו זכויות בשטח, בשל העברת זכויות בו ולכן יש לפטור אותו מתשלום החוב.

בד בבד, נשלחה על ידי משיבה 2, המועצה האזורית חוף אשקלון, דרישה לתשלום חוב ארנונה בגין המקרקעין.

2.ביום 19.6.2014 הוגשה על ידי המבקש התביעה שלפניי, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר, כי למבקש אין כל זכויות בשטח ולכן אינו חייב בתשלום דמי החכירה או הארנונה, או כל חוב אחר למשיבות.

יצויין, כי להגשת התביעה שלפניי קדמה תביעה דומה אותה הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים, אלא שכיוון שמדובר במקרקעין שאינם מוסדרים, ולאור שווים הכספי, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין לו סמכות עניינית לדון בתובענה וזו נמחקה והוגשה בשנית במסגרת ההליך שלפניי.

3.המשיבה 2 לא התגוננה בהליך שלפניי וגם לא התייצבה לדיונים שהתקיימו וניתן לפיכך בישיבת יום 11.1.17 פסק דין בהעדרה, המקבל את תביעתו של המבקש.

יצויין, כי בתחילה ניתן פסק דין בהעדר גם כנגד רמ"י, אלא שפסק הדין בוטל בהחלטה מיום 25.6.15.

עוד יצויין, כי ההליכים בתיק ההתנגדות שהועבר לבית משפט השלום בכפר סבא (ת"ט 5046-11-12) עוכבו עד להכרעה בתובענה שלפניי.

3.הרקע למחלוקת בהליך שלפניי נוגע למספר העברות זכויות שנעשו בנוגע למקרקעין נשוא התובענה. טענת המבקש, כפי שנטענה תחילה, היתה, כי המבקש ביצע עסקה לרכישת המקרקעין, אלא שעסקה זו בוטלה. בהמשך, לאחר שהוצגו מסמכים ביחס למקרקעין ולעסקאות שנעשו במקרקעין, טען המבקש, כי העביר את הזכויות במקרקעין ואף מסיבה זו הוא אינו בעל זכויות במקרקעין. יצויין, כי בין לבין, ככל הנראה בעקבות דרישות חוב שנשלחו אל המבקש, טען המבקש, כי הוא הבעלים של מחצית הזכויות בלבד ולכן ביקש, כי את החשבונות ישלחו גם לשותפו ומכל מקום יש לחייבו רק במחצית מסכום החוב.

4.טענות הצדדים שניהם מבוססות על תיק הנכס ברמ"י, אשר הוצג לפני בית המשפט וממנו ניתן ללמוד את העובדות ואף להסיק את המסקנות המתאימות, בנוגע לטענות הצדדים.