ה"פ 39217-02-15 כדורי נ' דרשן

לפניי בקשת המבקש לבטל את החלטתי מיום 2.12.15, שמחקה את תגובתו לבקשת הביזיון ואשר חייבה אותו בקנס על אתר לטובת אוצר המדינה, כמו גם בקנסות מותנים כל עוד לא ימלא אחר החלטתי מיום 9.11.15 לשלם את חלקו בשכר מומחה בית המשפט. כן חויב המבקש בהוצאות לטובת המשיב. המשיב הגיש תגובה לבקשה. המבקש השיב לתגובה.

בהחלטה מיום 9.11.15, שאין מחלוקת שהתקבלה אצל המבקש ואשר לפי אישור המסירה בתיק בית המשפט נמסרה לו כבר ביום 12.11.15, הוזהר המבקש במפורש, כי אם לא ישלם את חלקו בשכר המומחה תוך 7 ימים מקבלת ההחלטה, עלול בית המשפט למחוק את תגובתו לבקשה ולתת פסק דין בבקשת הביזיון על כל ההשלכות שישנן לכך.

ויודגש, החלטה זו ניתנה לאחר שהמבקש כבר נצטווה עוד בחודש ספטמבר לשלם את חלקו בשכר המומחה וסירב לעשות כן. לפיכך, היה על המבקש, אפוא, לשלם את שכר המומחה עד יום 19.11.15.

העובדה שהמבקש בחר בעקבות ההחלטה הנ"ל, לעמוד על מריו ולהגיש בקשה נוספת שמטרתה לפטור אותו מהתשלום (בקשה שאין לה כל בסיס), לא הקנתה לו את הזכות שלא למלא אחר החלטתי וזאת משלא עוכב הביצוע שלה.

לכל הפחות היה על המבקש בנסיבות, לעקוב ולברר מדי יום ביומו ומיוזמתו, האם ניתנה ההחלטה בבקשה הנוספת שהגיש. לו היה עושה כן, היה מסתבר לו כי הבקשה נדחתה ביום שבו נסרקה לתיק (22.11.15).

נוכח האמור, בדין ניתנה ההחלטה מיום 2.12.15, שמחקה את תגובת המבקש וקיבלה את בקשת הביזיון והעובדה שההחלטה מיום 22.11.15 הגיעה בפועל לידי המבקש רק ביום 14.12.15 וכי נודע לו עליה רק מההחלטה מיום 2.12.15 שנמסרה לו קודם לכן (יום 7.12.15 או סמוך לכך), אינה יכולה לשנות ממסקנתי הנ"ל.

עובדה נוספת שפועלת לרעת המבקש ואשר מצדיקה להותיר באופן חלקי את החיוב בהוצאות שנקבע בהחלטתי מיום 2.12.15 על כנו, הנה דפוס ההתנהלות החוזר של המשיב, אשר לא מקיים החלטות שניתנות בעניינו. כך נוצרה בקשת הביזיון וכך נוצרה החלטתי מיום 2.12.15 וקודמותיה.

לפיכך, ההחלטה המחייבת את המבקש לשלם על אתר קנס לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪ תיוותר על כנה. מאחר והמבקש שילם ביום 7.12.15 את חלקו בשכר המומחה, ממילא החיוב הנוסף המותנה של 500 ₪ קנס ליום לטובת אוצר המדינה, לא נכנס לתוקף.

בנסיבות העניין, שבהן שילם המבקש בסופו של דבר את חלקו בשכר המומחה, יש להשיב את התיק על כנו ולהחזירו למסלולו, תוך השבת תגובת המשיב לבקשה כל כנה וכך אני מורה. בהתחשב בכך ובהינתן כי ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב בהחלטתי מיום 2.12.15 נפסקו בגין כל ההליכים עד כה, יש לבטל החלטה זו באופן חלקי, היינו להקטין את ההוצאות לסכום שיעלה בקנה אחד עם ההוצאות המגיעות למשיב בגין בקשתו מיום 2.12.15. לפיכך, תחת תשלום הוצאות בסך של 7,500 ₪ ישלם המבקש למשיב הוצאות בסך של 2,500 ₪. הוצאות אלה ישולמו עד יום 7.1.16.