ה"פ 36079-11-15 מי שמש בע"מ ואח' נ' חליוא ואח'

ההליך

1.בקשה נוספת להורות על השבת מכונית מ.ר. 8769812 למבקשת 1. הוגשה תחת הכותרת "בקשה דחופה לשחרור מיטלטלין מעיכבון כנגד בטוחה".

2.הוגשה לאחר דיון בפני כב' השופט ארניה ביום 3.12.15 בבקשה קודמת שכונתה "בקשה דחופה לצו עשה להשבת מכונית" שהיא כאמור אותה מכונית (להלן: "הבקשה הקודמת") ונותבה בפני בהעדרו.

3.הבקשה לסעד זמני אופרטיבי זה הוגשה בגדר המרצת פתיחה שתכליתה להצהיר על העדר זכות עכבון על המכונית שנטען שעוכבה כבר ביום 12.11.15, כשהובאה למתקן שטיפת מכוניות. נטען שביסוד העיכוב טענה לחוב בסך 19,000₪. התובעת 1 היא תאגיד מים והתובעת 2 חברת ליסיניג.

4.הבקשה אינה נתמכת לכאורה בתצהיר מטעם המבקשת 2 שהיא חברת אסף ליס בע"מ אלא בתצהיר מטעם המבקשת 1 שהיא מי שמש בע"מ.

5.בדיון בפני כב' השופט ארניה נדחתה בקשה קודמת לאחר ששמע את שני הצדדים ונכתב שלצורך תוצאה זאת די בהעדר תצהיר. (החלטה שלאחר דיון זה תכונה להלן: "ההחלטה").

ההכרעה

6.סברתי שדין הבקשה להידחות, אך בהעדר דרישה לתגובה אין צו להוצאות.

הנימוקים להכרעה

7.ראשית, סברתי שדי בהחלטה, שאיני ערכאת ערעור עליה כדי לחייב בהגשת תצהיר מטעם שני המבקשים מעבר לצורך אפריורי להגישו . מכאן שהבקשה דנן נדחית. אציין שהדבר נחוץ בפרט נוכח ס' 4 על פיו המכונית בבעלות המבקשת 2 שתצהירה לא הוגש.

8. שנית, לאור התוצאה כאמור בסעיף 7 אין צורך להביע עמדה נחרצת בנוגע לקשיים נוספים בבקשה. מעבר לנחוץ אציין שניים מהם:

9.הקושי הראשון נעוץ בכך שהבקשה שהיא במהותה שוב, לצו עשה זמני (חרף שינוי מסוים באדרת נותרה הבקשה סביב אותה גברת), והיא ככל סעד זמני אף בקשה זאת מותנית באופן כללי, בשני תנאים מרכזיים שהינם: א. קיום "זכות לכאורה"; ב. הטית "מאזן הנוחות". לצדם תנאים נוספים כ"תום לב" כשמעל לכל נחוץ שהסעד מוצדק בנסיבות העניין. ובנוסף על סעד זמני מסוג "צו אל תעשה זמני" או מסוג של "צו עשה זמני", המסור לשיקול דעת ביהמ"ש מקל וחומר, לעומת צו קבוע כזה, נאמר כי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות כמו בעניין של הדייר שנושל או בצורך להפסיק מיד מטרד מזיק קשה (כעקיצת דבורים א. ב.) ...... אך לעיתים קרובות יותר בצורך לשמור על מצב, שאם יחול בו שינוי עד לגמר הדיון עלול התובע לקפח זכותו" (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי 613-614, מהדורה 7, 1995 בעריכת ד"ר ש. לוין) (הדגשת השיקולים לא במקור א.ב.) רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, יינתן צו עשה זמני, תכליתו דווקא שינוי ב"מצב הקיים" ולא שמירתו, כבר בשלב מקדמי זה וממילא לפני בירור משפט על סמך תמונה ראייתית מלאה. לפיכך, הלכה היא שיינתן במשורה, ובצמצום ובמקרים החריגים המצדיקים. למשל, כש"דוחק הנסיבות" דחוק, עד כדי שתוצאה בלעדיו קשה ביותר לתיקון, עד בלתי אפשרית לפיצוי כספי הולם. על הנסיבות לצו עשה זמני ראה למשל כב' השופטת נאור ברע"א 1284/10 ספקטרום דיינמיקס (ישראל בע"מ) נ' אורבוטק מדיקל סלושנס בע"מ(לא פורסם, 17.2.2010) ("עניין דיינמקס"): "הלכה היא, כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. צו זמני המשנה מצב קיים ראוי שינתן אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, ניתן ביום 13.2.05, בפיסקה 5 מפי השופט גרוניס; רע"א 5255/05 מר מוני קובל- חבר ועד המהנדסים בחברת החשמל - מרחב הצפון נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי, ניתנה ביום 7.8.05).

10.מתוכן הבקשה עולה שהמדובר בנזק כספי .( נשכר רכב חילופי ס' 31 לבקשה )

11.הקושי השני נעוץ בפן הכללי הנוגע לעתירה לסעד אופרטיבי בגדר המרצת פתיחה לסעד הצהרתי גרידא. אזכיר כי סעד זמני כעולה מהגדרת ס' 1 לתקנות הוא "סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, צו לא תעשה הוא צריך להיות סעד התואם את התביעה העיקרית".

12.אין בתוצאה לעיל להביע עמדה לגורל הזכויות והסכסוך הכספי בין הצדדים.