ה"פ 35620-09-15

1. בקשת המבקשים (התובעים) להגשת ראיות נוספות מצידם, לרבות תצהירים משלימים כן מטעם עדים נוספים ולחלופין להעביר את התובענה למסלול תביעה בסדר דין רגיל, זאת בשל כך שאינה ראויה להתברר באופן בו הוגשה נוכח אופיין של הטענות, טיבן וסוגן.

2. רקע הבקשה הינה תובענה על דרך המרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשים, ובה עותרים הם למתן פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם מיום 15.6.2011 לביצוע חיזוק הבית המשותף שנכרת בינם כבעלי הדירות בבנין לבין המשיבה פקע ובטל. טענתם המרכזית של המבקשים בתובענתם היא, כי ההסכם היה חוזה על תנאי ומשהתקיים התנאי – בטל ההסכם.

הואיל והמדובר היה בבירור עובדתי קצר ופשוט יחסית, הוגשה התובענה על דרך המרצת פתיחה, ואולם בתגובתה של המשיבה לתובענה, העלתה היא טענה עובדתית ולפיה גרמו המבקשים לקיומו של התנאי המתלה/המפסיק במכוון ובזדון, טענה המצריכה בירור עובדתי מורכב יותר ובכלל זה הגשת ראיות חיצוניות, ולפיכך עותרים הם להעברת הדיון לסדר דין רגיל.

3. תגובת המשיבה התבקשה והתקבלה ובה עותרת היא לדחית הבקשה. תמצית טענתה מעבר לטענה הפרוצדורלית בדבר אי צירוף תצהיר לתמיכה בבקשה, היא, כי למעשה מבוקש לערוך "מקצה שיפורים" פסול ובלתי מתקבל על הדעת, אשר עלול לפגוע בצורה חמורה בזכויותיה הדיוניות והמהותיות של המשיבה, בזכותה להליך הוגן ובהסתמכותה על כתבי הטענות והראיות הקיימים בתיק, תוך נסיון המבקשים לסרבל ולהאריך את ההליכים שלא לצורך, והכל על מנת להפעיל באמצעות כך לחץ נוסף על המשיבה לסגת מן הפרויקט או להכנע לדרישותיהם לגביו.

4. אחר עיון בטיעוני הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה.

5. אין צורך לומר כי תכליתו של הליך המרצת הפתיחה היא מתן סעד מהיר ויעיל ופתרון לעניינים שאינם בעלי מורכבות מבחינה עובדתית. ברור שלא כל מחלוקת עובדתית שוללת הצדקה לניהול הליך בדרך המרצת פתיחה, אלא רק כזו המורכבת, שמצריכה שמיעת עדויות מורכבות או רבות, ואינה מתאימה למסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה של דיון מקוצר ותמציתי יחסית. אין גם מחלוקת שעצם שאלה פרשנית של חוזה לכשעצמה, מקומה אכן יכול להידון בהמרצת פתיחה. מכל מקום, השיקול המנחה הינו שיקול פרגמטי של מהירות ויעילות הדיון בעניין שעובדותיו מתבררות היטב מתוך התצהירים של הצדדים.

6. עיון בבקשת המבקשים מלמד לכאורה כי אין המדובר בשאלה ממוקדת, אלא, כך נראה, במכלול עובדתי הנוגע לשאלות רבות ובכללן, מי היה הגורם להתקיימותו של התנאי המפסיק ומשמעות קביעה זו. לעניין זה טוענת ב"כ המבקשים כי נדרשת היא להוסיף ראיות ועדויות ודין התיק להתברר ראייתית. נראה איפוא כי המדובר בבירור משפטי מורכב של שמיעת ראיות, ודיון בשאלות העובדתיות והמשפטיות הנובעות מכך.

7.לא ירדתי לסוף דעתה של המשיבה בדבר פגיעה כביכול בזכויותיה הדיוניות והמהותיות. אדרבא, נראה לי כי במידה ולא יתאפשר למבקשים להביא את מלוא ראיותיהם, ובהנתן העובדה כי טרם החלה שמיעת הראיות כלל, יגרם דווקא להם עיוות דין בהעדר יכולת להביא את מכלול הנושאים הדרושים לדיון ובירור כיאות. גם הטענה להארכת ההליכים אינה מקובלת עלי, שכן נראה כי גם למבקשים אינטרס עליון לקדם את הפרויקט הנוגע לביתם. עניינים אלה בתוספת הכלל בדבר ליברליות יחסית בתיקון כתבי טענות, מביא למסקנה כי יש לאפשר דיון במחלוקות האמיתיות שבין הצדדים, דבר המחייב העתרות למבוקש.

8. בנסיבות אלה מתקבלת הבקשה. ההליך יועבר איפוא לפסי סדר דין רגיל. המבקשים יגישו כתב תביעה מתוקן תוך תשלום האגרה הנדרשת, וזאת בתוך 21 יום מהיום. לא יעשו כן – תמחק תובענתם.

9. הוצאות ההליך יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.

המזכירות מתבקשת להעביר איפוא את התיק לפסי תביעה רגילה ולהביאו לפני סגן הנשיא כב' השופט א' שילה, לקביעת המותב שידון בו.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ו, 10 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.