החלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן מחמת אי התייצבות המבקשים לדיון

פתח דבר

עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשים לביטול פסק הדין, אשר ניתן בתיק זה ביום 31.5.11 מחמת אי התייצבות המבקשים לדיון במועד הנ"ל, ואשר דחה את התובענות בשני התיקים שבכותרת.

בתובענות, שהוגשו בכל אחד מהתיקים הנ"ל, עתרו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי, ולפיו אין המשיבות רשאיות לחייב את המבקשים בגין "צריכה משותפת" של מים, ועליהן למחוק חיוב זה בגין "צריכה משותפת" מחיובי המבקשים. עוד מבוקשת הצהרה, ולפיו אין המשיבות רשאיות לנתק את הספקת המים למשיבים בגין אי תשלום מצידם עבור אותו חיוב בגין אותה "צריכה משותפת".

יצויין, כי ככל שהדברים נוגעים למשיבה 1, נדחתה התובענה בהסכמת הצדדים.

כאמור לעיל, פסק הדין ניתן כבר ביום 31.5.11. הבקשה לביטולו הוגשה לראשונה רק ביום 17.5.15, כמעט ארבע שנים לאחר מתן פסק הדין.

דיון

הוראות בעניין ביטול פסק דין מצויות בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שם נקבע:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בעניין השיקולים הנלקחים בחשבון לצורך הכרעה בבקשה לביטולו של פסק דין, אשר ניתן במעמד צד אחד, נאמר ברע"א 706/15, המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה, ניתן ביום 22.4.15:

"כפי שנפסק לא אחת, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, אשר לגביו אין טענה לפגם המחייב ביטול מחובת הצדק, על בית המשפט לבחון שני שיקולים: השיקול הראשון הוא מהי הסיבה לאי התייצבותו של בעל הדין בדיון, ובפרט האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא צירוף נסיבות אומלל, היסח הדעת או רשלנות. השיקול השני, הוא סיכויי ההגנה של המבקש (או התביעה – לפי המקרה). ... עוד נפסק כי ככלל יינתן משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה אך ייתכנו מקרים בהם מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי עד שיאפיל על שאלת סיכויי הגנתו, ויש להבחין בהקשר זה בין המקרים בהם סיבת ההיעדרות נעוצה באי הבנה או אף רשלנות מסוימת לבין המקרים בהם ההיעדרות מקורה ב'התעלמות מדעת מההליך השיפוטי' שמקורה בזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה".

נראה, איפוא, שעלינו לבחון מהי סיבת אי התייצבות המבקשים לדיון ביום 31.5.11. האם מדובר "בזלזול בבית המשפט או שמא צירוף נסיבות אומלל, היסח הדעת או רשלנות"? שנית עלינו לבחון את סיכויי התביעה של המבקשים.