ה"פ 34732-08-14 דגן נ' מרינלנד דולפינריום בע"מ ואח'

1.המבקש הוא הבעלים של 20% במשיבה 1 (חברת מרינלנד דולפינריום בע"מ, להלן: "החברה"). המבקש הגיש נגד המשיבים תובענה בדרך של המרצת פתיחה בה ביקש לקבל מכוח חלקו במניות החברה 20% מהתמורה שקבלה החברה ממכירת נכס מקרקעין שהיה בבעלותה לחברת מלון מצפה הים האדום בע"מ – אורכידיאה.

2.ביום 1.6.2015 הגיש המבקש בקשה לתיקון התובענה (להלן: "בקשת התיקון הראשונה"). הבקשה הוגשה הן בשל הערות בית המשפט והן בעקבות הליך גילוי מסמכים. בקשתו זו של המבקש התקבלה ביום 1.7.2015 וביום 25.7.2015 הוגש על ידי המבקש כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה המתוקן").

ביום 27.2.2017 לאחר שייצוג המבקש הוחלף, הוגשה מטעמו בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה המתוקן (להלן: "בקשת התיקון השנייה"). עיקרו של התיקון המבוקש נסב סביב הוספת נתבעים חדשים – חברת דרך הערבה בע"מ (להלן: "חברת דרך הערבה") והדירקטורים המכהנים בה. נטען בבקשה כי הטעם לתיקון המבוקש הינו בגילוי חומרים על-ידי באת כוחו, חומרים שלא היו קודם לכן לפני בית המשפט.

ההחלטה הקודמת

3.בהחלטה מיום 9.3.2017 נדחתה בקשת התיקון השנייה (החלטה זו תכונה להלן: "ההחלטה הקודמת").

4.בהחלטה הקודמת נקבע כי בקשת התיקון השנייה הוגשה בשלב מאוחר של ההליך, לאחר שנקבע כבר מועד לשמיעת עדויות (שנדחה רק משום שהצדדים קיימו הידברות ביניהם). עוד צוין כי המבקש בחר מלכתחילה להגיש את התובענה מטעמו בדרך של המרצת פתיחה – הליך אשר אמור להתברר במהירות. בפועל בירור התובענה נמשך פרק זמן ממושך (למעלה משנתיים וחצי). קבלת בקשת התיקון השנייה תוביל לעיכוב משמעותי נוסף בבירור ההליך. בנסיבות אלה מתן היתר לתיקון נוסף של התובענה (לאחר שבקשה קודמת לתיקונה כבר התקבלה) הוא חריג.

עוד נקבע כי על מנת שבקשת התיקון השנייה תתקבל, היה על המבקש להבהיר מדוע לא נכללו התיקונים שהתבקשו על ידיו בתובענה המקורית, ומדוע הם לא נכללו בבקשת התיקון הראשונה – כאשר כל המסמכים היו לפני המבקש. עוד נקבע בהקשר זה כי אין די בחילופי הייצוג של המבקש על מנת לאפשר "פתיחה מחדש" של יריעת המחלוקת בין הצדדים.

עוד צוין בהחלטה הקודמת כי העובדה שהטענות ה"חדשות" העולות בבקשת התיקון אינן נתמכות בתצהיר מונעת מהמבקש לעתור כי טענות אלה ייכללו בכתב התביעה המתוקן.

5.ההחלטה הקודמת התייחסה לטענת התיישנות שהועלתה נגד המבקש. המבקש ביקש להוסיף במסגרת בקשת התיקון השנייה מסמך נוסף שלגישתו מבטל את ההתיישנות או "מחייה" את ההסכם משנת 1997. בהקשר זה נקבע בהחלטה הקודמת בין היתר כי ככל שהמבקש ביקש להסתמך על מסמך מסוים בהקשר זה, היה עליו להבהיר באופן ברור ומפורש מהי הטענה המשפטית בנוגע למסמך, וכן על איזה סעיף בחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות")) הוא מבקש להסתמך לביסוס טענתו להארכת תקופת ההתיישנות.