ה"פ 34476-04-15 מועצה מקומית ראש פינה נ' מדינת ישראל

בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הסעד בתובענה העיקרית

בהמרצת הפתיחה עותרת המועצה המקומית ראש פינה (להלן :"המבקשת") כי בית המשפט יורה שתוך 15 יום, יותר למודד מטעמה להיכנס למתקנים של מערכת הביטחון אשר מצויים בחזקת המשיבה מדינת ישראל – משרד הביטחון ( להלן :"המשיבה") לשם עריכת מדידה ובדיקת השימושים המתקיימים בהם לצורך חיובם בארנונה.

טענות  סף/מקדמיות שנטענו בכתב התשובה מטעם המשיבה 

לטענת המשיבה, התובענה אינה מתאימה להליך המרצת פתיחה שכן המועצה המקומית אינה נמנית עם מי שרשאים לתבוע על דרך המרצת פתיחה על פי האמור בתקנה 248 לסדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 ( להלן :"התקנות"). כן טענה המשיבה כי אין מדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא בהתאם לתקנה 253 לתקנות שכן הסעד המבוקש הינו צו עשה להורות למשיבה לאפשר למבקשת לבצע מדידות.

כן נטען כי ההמרצה מוגשת טרם מיצוי הליכים מחוץ לכותלי בית המשפט בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה הקיימות, המחייבות את המבקשת לפנות לבירור אצל הממונה על המחוז של הרשות במשרד הפנים, פרקליט המחוז ויועמ"ש של המשרד הרלוונטי.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 6.1200 ( להלן :"ההנחיה") קובעת במפורש כי במקרה של מחלוקת בין גופים שלטוניים ( כמו במקרה דנן ) בטרם פנייה לערכאות יש לפנות להליך של ישוב סכסוך אצל הממונה על המחוז במשרד הפנים.

כן נטען כי בעניין מקביל קבע בית המשפט העליון בבג"צ 4445/02 ורדה מור נ' ראש עיריית הרצליה פ"ד נו (6) 900 כי ההנחיות מחייבות את הרשויות המקומיות. בית המשפט הורה לעיריית הרצליה לחדול מפעולה שעשתה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

נטען כי אין מחלוקת שבמקרה דנן לא בוצעה פנייה לממונה על המחוז ועל כן בטרם תידון התובענה על המבקשת לפנות לבירור בפני הממונה.

תגובת המבקשת לטענת הסף

לטענת המבקשת, טענת אי מיצוי ההליכים הועלתה על ידי המשיבה באופן לא ראוי, היא נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי וכלל אינה מנויה ברשימת העילות שמונה תקנה 100 לתקנות סד"א המצדיקות מחיקה על הסף.

ראשית, המשיבה העלתה את הטענה בחודש אפריל 2016 בעוד שפניות המבקשת בדרישה לבצע מדידות נשלחו ב-14.12.10 וב-7.8.14. בכל אותן 6 שנים המשיבה לא מצאה לנכון ליזום בעצמה פניה לממונה על המחוז ואף לא הציעה זאת במהלך השנה שחלפה מאז הוגשה התובענה (אפריל 2015) המשיבה ציינה בשלוש בקשות הארכה שהגישה כי מתקיים מו"מ ישיר מול המבקשת מבלי שהיא העלתה את עניין הממונה על המחוז. שנית, אין תועלת בקיום בירור אצל הממונה על המחוז שעה שקיימת התנגדות עקרונית של המשיבה לאפשר ביצוע מדידות בנכסיו כפי שעולה מכתב התשובה ומההליכים הרבים שמתקיימים מול המשיבה. שלישית, המשיבה עצמה מתעלמת מהנחיית היועמ"ש והיא מגישה עתירות מנהליות נגד רשות מקומית מבלי לפנות לממונה על המחוז, במקרים בהם היא סבורה שמדובר בתיק "נוח". רביעית, בשורה של פסקי דין נקבע כי הנחיית היועמ"ש בדבר מיצוי הליכים מחייבת את הממשלה וזאת להבדיל מגופם שאינם ממשלתיים. שגתה המשיבה עת הציגה את הנחיית היועמ"ש לממשלה כאילו היא מופנית מלכתחילה לרשות המקומית אולם בפועל ההנחיה מכוונת לרשויות המשיבה שעה שהן שוקלות הגשת התביעה נגד רשות מקומית.

המבקשת הפנתה למס' פסקי דין שבהם נדחתה טענת אי המיצוי בנימוק שההנחיה הנ"ל מכוונת לעודד את הצדדים להתדיינות לנסות ולפתור מחלוקות ביניהם מבלי להיזקק לבית המשפט אולם אין להניח כי התכוונה לגרוע מזכותה לעשות כן.

עוד נטען כי מדובר בהנחיה שהנה בגדר המלצה ואין מדובר בחוק או תקנה מחייבים ועל כן הרשות מקומית אינה מחויבת לפעול על פיה.

כן נטען כי על פי ההלכה הפסוקה בית המשפט מחויב לנהוג בטענות סף "בזהירות רבה" ולהשתמש בסמכותו לסילוק על הסף רק במקרים קיצוניים . דרישתה של המשיבה לסעד הדראסטי של מחיקה על הסף , במקום להציע למשל אפשרות מתונה יותר של הקפאה של התהליך מעידה כי אין מדובר בניסיון למצות את ההליך אלא בניסיון לניצול של הנחיות היועמ"ש על מנת לצאת נשכר בהליך השיפוטי.

כן נטען כי מי שטוען טענת סף ראוי שיבוא בידיים נקיות ובתום לב ולא תוך שהוא מייחס לצד שכנגד את מחדליו שלו . למקרא כתב התשובה ניתן לסבור בטעות כאילו המבקשת הגישה את התובענה מבלי שהיא פנתה קודם לכן למשיבה אולם, המבקשת פנתה פעמיים למשיבה בדרישה לביצוע מדידות. הדרישה הראשונה נשלחה ביום 14.12.10 ( נספח 13 ) ואילו הדרישה השנייה נשלחה ביום 7.8.14 (נספח 14 לתגובה). המשיבה לא השיבה לפניות ולא הציעה לפנות לבירור בפני הממונה על המחוז במשרד הפנים.

תשובת המשיבה לתגובת המבקשת

לטענת המשיבה, הליך המחיקה אינו הליך סופי ואינו מהווה מעשה בית דין. המבקשת רשאית ויכולה בכל שלב לשוב ולהגיש את התובענה מחדש. כמו כן העילות למחיקה המפורטות בתקנה 100 לתקנות אינן רשימה סגורה ובית המשפט רשאי במסגרת סמכותו למחוק את התביעה בגין עילות נוספות.