ה"פ 3436-09-15 בקסיס נ' פרץ ואח'

1.במהלך הדיון בתיק מיום 14/06/16, ביקש המשיב 1 (להלן: "המשיב") לאפשר לו להגיש כתב תשובה מתוקן. בהסכמת הצדדים, הורתי למשיב להגיש את כתב התשובה המתוקן תוך 15 ימים מיום הדיון והתיק נקבע לקדם משפט ליום 28/09/16.

2.רק ביום 27/09/16, יום לפני ישיבת קדם המשפט ובאיחור של קרוב לשלושה חודשים, הגיש המשיב את כתב התשובה המתוקן. בנוסף הגיש בקשה להזמנת עד.

3.בדיון מיום 28/09/16 התנגד המבקש לקבלת כתב התשובה המתוקן והבקשה לזימון העד. לטענתו, אלו הוגשו באיחור ניכר וללא קבלת רשות בית המשפט. הוסיף כי המשיב לא נתן כל טעם מיוחד המצדיק את מחדלו, בזבז את זמנם של הצדדים ושל בית המשפט ועכב את בירור המחלוקות בין הצדדים. על כן טען כי מן הראוי שלא לקבל את כתב התשובה המתוקן והבקשה להזמנת עד, ולכל הפחות לחייב את המשיב בהוצאות לדוגמא.

4.המשיב הודה בהגשת כתב התשובה המתוקן באיחור והתנצל על כך, אולם טען כי הדבר נבע נוכח תקלה במשרדו. הוסיף כי לא נגרם בפועל כל נזק למי מהצדדים נוכח האיחור. הוסיף וטען כי העד שהזמנתו מבוקשת, הינו עד רלוונטי.

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי ניתן לקבל את כתב התשובה המתוקן ואת הבקשה להזמנת העד, אולם בו בזמן יש לחייב את המשיב בהוצאות.

אכן, המשיב הגיש את כתב התשובה מטעמו באיחור ניכר, ללא שנתן לכך טעם המניח את הדעת, אולם יש לזכור כי לא הייתה התנגדות מטעם המבקש לעצם הגשת כתב התשובה המתוקן. בסופו של יום התיק טרם נקבע להוכחות ופועל לא נגרם כל נזק דיוני מהותי למבקש נוכח מחדלו של המשיב. בנסיבות אלו ומקום שהדבר נתון כולו לשיקול דעתו של בית המשפט, איני רואה מקום שלא לקבל את כתב התשובה המתוקן. הדברים יפים אף לבקשה להזמנת עד, אשר בשלב זה דומה כי המדובר בעד רלוונטי למחלוקות בין הצדדים.

מנגד, הגשת התשובה המתוקנת באיחור ניכר, גרמה לבזבוז ישיבת בית המשפט לחינם וכן לבזבוז זמנם של ב"כ המבקש.

נוכח האמור, מצאתי כי ראוי להטיל על המשיב הוצאות שכן בשל מחדלו הוא גרם לסרבול ההליך, ואף הביא לבזבוז זמנם של הצדדים ושל בית המשפט. בנסיבות אלו אני קובע, כי המשיב ישלם למבקש הוצאות בסך של - 2,000 ₪, ללא קשר להכרעה בתיק העיקרי וכתנאי להמשך ההליכים בתיק.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ו, 29 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.