ה"פ 33606-10-14 - פסקדין

1. המבקש הגיש תובענה לסעד הצהרתי לפיו המשיב מנוע מביצוע הליכי גבייה נגדו מאחר שקיים באופן מלא ובמועד את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 1535/12 מיום 6.1.14. פסק הדין האמור הורה למבקש למסור את החזקה בחלק מחלקה שבבעלות הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים בתוך 30 ימים; וקבע כי בגין כל יום הפרה יהא על המבקש לשלם לקופת המדינה סך של 750 ₪.

2.המבקש ציין בתצהירו כי קיים אחר הוראות פסק הדין האמור וסילק את חוות הסוסים ודיר העיזים שהקים בשטח החלקה והתפנה ממנה כבר בתחילת חודש פברואר 2014 בטרם חלוף פרק הזמן שהוקצב לו על-ידי בית המשפט העליון. עוד הוסיף כי כרשת בטחון ומתוך מטרה לאשש את מלאכת השלמת הפינוי ולבסס את מסירת החזקה יידע את הוועדה המקומית בכתב עוד ביום 4.3.14, תוך שצרף תמונות המתעדות את מצב השטח לאחר השלמת ביצוע הפינוי. במסגרת מכתבו זה ביקש מן הוועדה המקומית ליטול לידה את החזקה בשטח באופן מיידי.

3.המשיב, שסבר כי יש לסלק את התובענה על הסף בשל נקיטה בהליך בלתי מתאים ובשל העדר יריבות בין המבקש למשיב, הודיע כי יפעל בהתאם להחלטת בית המשפט על-פי עמדות הצדדים הרלוונטיים למחלוקת, קרי המבקש והוועדה המקומית לתכנון ובניה.

4.הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים התבקשה למסור עמדתה לעניין קיום פסק הדין. בהודעתה מסרה כי בבדיקה שבוצעה בשטח על-ידי נציג אגף הנכסים בעיריית ירושלים נמצא כי המבקש פינה את המבנים שהציב בעבר ללא היתר בנייה על אותו חלק החלקה אותו צווה לפנות; אף שאין לעיריית ירושלים מידע מדויק באשר למועד הפינוי בפועל. עוד ציינה הוועדה כי על החלקה נותרה פסולת (ברזל וכיוצא באלה), ככל הנראה שאריות שנותרו מהמבנים שפורקו ופונו. על כן לטענתה רק לאחר סילוק הפסולת שנותרה על גבי החלקה יושלם למעשה הפינוי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון.

5.הנה כי כן טענת המבקש לפיה קיים במועד את כל שנדרש ממנו בפסק הדין של בית המשפט העליון לא נסתרה. היא נתמכה בתצהיר המבקש ובמכתב שנשלח אל הוועדה המקומית לתכנון ובניה סמוך למועד הפינוי כטענתו. הוועדה המקומית לתכנון ובניה, היא בעלת הדין בהליך בבית המשפט העליון, אמנם אישרה שהשטח פונה, אף שלא ידעה לומר דבר לעניין מועד הפינוי ולא התייחסה למכתב שנשלח אליה על-ידי המבקש כאמור. אני מוצאת כי די בכך כדי לקבוע כי המבקש אכן מילא את פסק דינו של בית המשפט העליון באופן מלא ובמועד ועל כן אין מקום להשתת קנס עליו או לנקיטה בהליכי גבייה על-ידי המשיב.

6.טענות הוועדה המקומית לעניין פסולת שנותרה בחלקה וכאילו יש בכך כדי לקבוע כי טרם הושלם ביצוע פסק הדין אינן יכולות לעמוד. זאת משום שלא ברור שהשארת פסולת עולה כדי אי קיום פסק הדין; וכן, ובעיקר, משום שגם מהודעת הוועדה המקומית כלל לא ברור שמדובר בפסולת שהשאיר המבקש, שטוען על בסיס התמונות שצירף כי לא הושארה על ידו כל פסולת.

7.לאור כל האמור דין התובענה להתקבל.

אשר לשאלת ההוצאות, לנוכח עמדת המשיב שהיה בה כדי לחסוך באופן משמעותי בהליכי הבירור, ובשים לב להיקף המצומצם של ההליכים בתיק שאף לא הגיעו לכלל דיון, לא ראיתי בנסיבות העניין לעשות צו להוצאות.