בנק לאומי נתניה סניף הרצל 10950 נ' א.ג. מרסי בע"מ ואח'

הצדדים הגישו המרצת פתיחה במסגרתה התבקש סעד אחד ויחיד, "מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה" שנחתם בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. 

לטענת הצדדים ההליך הוגש בהתאם לסעיף 249(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) שקובע כי בין השאלות שבעניינן ניתן להגיש המרצת פתיחה גם השאלות הנוגעות ל"אישור מכירה, קניה, פשרה או עיסקה אחרת".

אני סבורה כי אין מקום להגיש את המרצת הפתיחה כפי שהוגשה .די אם אפנה לפסקי דין שניתנו על ידי כב' השופט אטדגי יונה בה"פ 200409/05 (ת"א) עו"ד אברהם שכטר נ' עודד רוזנברג (15.5.05) וכן ה"פ 33680-11-09 קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ נ' אלוני ואח' (2.12.09), על הנימוקים המפורטים בפסקי דין אלה באשר להיעדר בסיס משפטי להגשת הליך מעין זה .

נימוקים אותם אני מאמצת במלואם.

אמת , לשון ו-249(8) לתקנות אינה שוללת במפורש את האפשרות מן המבקש להגיש התובענה שלפניי, על דרך המרצת פתיחה שכן יכול להגיש המרצת פתיחה "אדם המעוניין בסעד... על פי... מסמך". יחד עם זאת, כאמור , יש רגליים לסברה שרשימת העניינים המפורטים בתקנה 249 לתקנות נוגעים כולם לענייני ירושה ועזבון (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 11, 2013) עמ' 771; ה"פ (ת"א) 33680-11-09 קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ נ' אלוני שמחה ואח' (פורסם בנבו, 2.12.2009) להלן: עניין קרדן).

לטעמי, אף אם לשון התקנות סובלת את הפירוש לפיו עומדת למבקש האפשרות להגיש תובענה זו על דרך המרצת פתיחה, נראה לי כי ראוי שלא לאפשר הגשת הסכמים מעין אלו שלפניי לאישור בית המשפט על מנת שיינתן להם תוקף של פסק דין.

7.יפים הדברים שנאמרו בעניין קרדן בהקשר זה:

"אם אין סכסוך, אין צורך במשפט. אם אין משפט, אין צורך בבית המשפט".

כמותו, סבורה אני, כי משלא נתגלעה כל מחלוקת בין הצדדים, - עובדה זו עולה בבירור מההסכם בין הצדדים נשוא העתירה שבפני , אין כל מקום "להקדים תרופה למכה" ולהגיש ההסכם לבית המשפט, מתוך חשש עתידי להפרתו, ומתוך רצון לייתר את הצורך לפנות לבית המשפט לאחר פרוץ הסכסוך, ככל שיפרוץ.

במצב דברים זה אין כל תפקיד לבית המשפט, כאשר מוגש לאישורו הסכם בחתימת הצדדים – שהצדדים אינם חלוקים לגביו וטרם הופר.

זאת יודגש , בית משפט אינו "חותמת גומי"!

פסק הדין המבוקש לא נועד לקדם את נוחות מי מהצדדים.

תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוכים.

לא למותר להעיר כי כידוע בתי המשפט מוצפים סכסוכים .

אין להוסיף עליהם "סכסוכים מדומים" - שטרם נולדו, רק משום שהדבר אמור לחסוך מן המבקש להגיש תביעה בגין הפרת ההסכם, למקרה וזה יופר.

8.אימוץ פרקטיקה זו וקבלת עמדת המבקש כי תקנה 249 מאפשרת הגשת הסכם לאישור בית המשפט על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין, עלולה להוביל שלא בדין להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים מסחריים או הסכמים להסדרת סכסוכים למיניהם, בנסיבות בהן בית המשפט אינו ממלא כל תפקיד שיפוטי באשרו הסכמים אלו, מלבד מתן תוקף של פסק דין להסדרים אליהם הגיעו הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט.