ה"פ 31911-04-16 חלפון נ' אלקטרה השקעות (1998) בע"מ,,16

התובע-המבקש עתר בתובענה שהגיש ביום 17.4.16, על דרך של המרצת פתיחה, למתן צו עשה "אשר יורה לנתבע לקיים את ההתחייבויות שהתחייבה כלפי התובע, שנתקשרה עימו בעסקת מקרקעין...".

במסגרת ההליך האמור עתר התובע גם למתן סעד זמני שימנע מהנתבעת למכור דירה מספר 53 בקומה 14 בפרוייקט "אלקטרה על הים" שבבת-ים.

שמעתי את התובע (שהוא עורך דין במקצועו) ואת בא כוח הנתבעת בהרחבה, ביום 5.5.16.

המשיבה היא בעלת חוזה חכירה בקשר לחלק מחלקה 29 בגוש 7121 מגרש מס' 750 לפי תכנית בנין עיר בי/4/450 בבת ים. המשיבה מתכוונת להקים על המגרש פרוייקט שיכלול בין היתר מגורים, מסחר ושימושים נוספים. המשיבה החלה בשיווק של הפרוייקט והעניקה, במשך תקופה מוגבלת, תנאים מועדפים ללקוחות, שעיקרם, לענייננו, במתן אפשרות לנטילת הלוואה בגובה של 50% משווי התמורה, כאשר המשיבה היא שנושאת בריבית בגין ההלוואה והרוכשים (שהתובע ביקש להימנות עליהם) נדרשים לפרוע את ההלוואה סמוך למועד המסירה הצפוי של יחידות הדיור (ראו סעיפים 61-65 לתגובה מיום 2.5.16 שהגישה המשיבה לבקשה לסעד זמני). עמדת התובע היא שלא הוענקו לו התנאים שנקבעו בבקשת הרכישה עליה חתם, וכי מכיוון שכך נמנעה ממנו, ללא כל הצדקה, האפשרות להיות חלק מהמשתתפים בפרוייקט.

אני סבור שאין מקום למתן סעדים זמניים, מכיוון שסיכוייו של התובע בהליך העיקרי, קלושים. החלטתי לקבל בהקשר זה את עמדת באי-כוח המשיבה. אין בפני בית המשפט הסכם כתוב לרכישת זכויות במקרקעין, עליו ניתן לבסס תביעה. דבריו של התובע בתצהירו אינם נתמכים בתיעוד הכתוב וגם לא בעדויות נוספות, הגם שלדבריו הוא פעל בקבוצה עם גורמים נוספים. ככל שהצלחתי לרדת לסוף דעתו של התובע, הרי טענתו היא כי המשיבה-הנתבעת נמנעה מלחתום איתו על הסכם מחייב, מנימוקים שאינם ענייניים, ובכך קיפחה אותו לעומת לקוחות אחרים. אינני סבור, שיש ממש בגירסה העובדתית שהביא התובע בשלב הנוכחי. משעה שאין ראיה לגבי עסקה שנקשרה בין הצדדים, הרי ממילא אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש, וברור שגם אין מקום לסעדים זמניים.