ה"פ 30513-02-14 מונד ואח' נ' החברה לפתוח צפת בעמ ואח' - פסקדין

1.מונחת לפני בקשת פסלות שהוגשה מטעמם של המבקשים.

בקצירת האומר יצויין כי במסגרת הבקשה, עותרים המבקשים לכך כי אפסול את עצמי מלישב בדין במסגרת בירור התובענה נשוא תיק זה, וזאת, לטענת המבקשים, מן הטעם כי במסגרת התיק ניתנה על ידי החלטה בבקשה שהגישה המבקשים למתן סעד זמני, במסגרתה נקבעו 'מס' דברים, מהם יתקשה מותב נכבד זה, אפילו אם יתעלה על עצמו, לדון בתיק העיקרי ללא דעה קדומה' (כך בסעיף 5 לבקשה).

עוד נטען על ידי המבקשים בבקשתם הנ"ל, כי בית המשפט נחשף לאמירה של בית המשפט המחוזי שהטיל ספק בסיכוייה של עתירה מינהלית שהוגשה קודם לתובענה דנן וגם זו סיבה המתווספת לנסיבות דלעיל אשר מצדיקה קבלת הבקשה. בנוסף, הועלתה על ידי המבקשים טענה ולפיה עצם העובדה כי הח"מ, במסגרת החלטתה מיום 2.6.14, דחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 14.5.14, תוך התייחסות לסיכויי בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים, מנוגדת ל'הלכה הידועה'.

לאור מכלול הדברים האמורים, טענו המבקשים בבקשתם, ניתן להבין כי החשש למשוא פנים בנסיבות רק מתעצם, דבר המצדיק קבלת בקשת הפסילה והעברת התיק למותב אחר שידון בו.

2.המשיבים, כל אחד בתגובה בכתב שהוגשה מטעמו, התנגדו לבקשה ועתרו לדחייתה.

3.בתגובתה בכתב לבקשה הפנתה המשיבה מס' 1 לפסיקה רלבנטית של בית המשפט הנוגעת לדיני הפסלות. לאור הפסיקה שנסקרה על ידה, טענה המשיבה מס' 1 כי הבקשה אינה נשענת על זכות מן הדין שיש למבקשים ובנסיבות העניין עתרה כאמור לדחיית הבקשה.

על רקע הפסיקה שהובאה מטעמה כאמור, טענה המשיבה מס' 1, כי הבקשה הוגשה בניגוד להוראת תקנה 471 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הקובע כי המועד להעלאת טענת פסלות, יהא בהזדמנות הראשונה ולכל המאוחר מיד לאחר שנודעה למבקש עילת הפסלות. בענייננו, כך נטען, הטענות שעליהן סומכים המבקשים את בקשתם מקורן בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט ביום 14.5.14 אשר הובאה לידיעת המבקשים במועד מתן ההחלטה. בנסיבות היה על המבקשים להגיש את בקשתם מייד וזאת משהיה ידוע להם כבר אז כי הח"מ היא זו שעומדת לשבת בדין, בהליך העיקרי.

לגופו של עניין, נטען על ידי המשיבה מס' 1, החלטות בית המשפט ניתנו כדין ובמסגרתן נבחנו תנאים שבנסיבות הענין היה על בית המשפט לבחון אותם. אין באמירות בית המשפט, בהחלטותיו נשוא הבקשה, כל דעה קדומה וממילא, על פי הפסיקה, עצם הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים.

בכל מקרה, טענה המשיבה מס' 1, אין בתחושותיהם הסובייקטיביות של המבקשים משום עילה לפסילה ודין הבקשה להידחות.