ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
30280-12-14
19/02/2015
|
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס
|
- נגד - |
המבקשים:
1. אהרון רשף 2. ישראל רשף 3. רחל רשף
|
המשיבים:
האלי בוכריס ואח'
|
החלטה |
1.בפניי בקשה של הנתבעים 3-5 אליה הצטרפו גם הנתבעים 1 ו-2 לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.
2. התובענה שבפני היא לסעד הצהרתי על זיקת הנאה של המשיבים 1 ו-2 (להלן-"התובעים") במקרקעין נשוא התביעה (להלן-"החניה") לחניית רכבם ו/או למעבר לבית שבבעלותם, הסמוך למגרש שהמבקשים (להלן-"המבקשים"; "הנתבעים 3-5") חוכרים שלו מהנתבעת 1 ובניהולו של הנתבעת 2 . הסעד לו עותרים התובעים הוא רישום זיקת הנאה לטובתם בחניה (סעיפים 21 ו- 28 ) לכתב התביעה.
3.המבקשים טוענים להעדר סמכות עניינית לדון בתובענה בהתאם לחוק המקרקעין וטיבה של זיקת הנאה ובקשו להורות על סילוקה על הסף ולחילופין להורות על העברתה לבית המשפט המחוזי המוסמך לדון בה בהתאם לסעד שהתבקש.
4. התובעים טענו בתגובתם לבקשה כי עסקינן בשימוש ולא בבעלות ולפיכך בית משפט זה מוסמך לדון בה והוסיפו וטענו כי קיימות פסיקות לכאן ולכאן בשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה לרישום זיקת הנאה. כמו כן, בקשו התובעים להורות על העברת התובענה לבית משפט המחוזי ככל שייקבע שאין סמכות כאמור.
5. עילת התביעה היא מכוח סעיף 94 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן-"חוק המקרקעין") שעה שנטען כי קיימת זכות לזיקת הנאה במקרקעין מכוח החזקה בהם במהלך שנים ארוכות ועל מנת להבטיח גישה וחניה לנכס שבבעלותם והסעד שהתבקש, הוא רישום הזכות בלשכת המקרקעין או בתיק הנכס אצל הנתבעות 1-2.
6. בזיקת הנאה, טמון יסוד קנייני של שעבוד המקרקעין לצורך הנאה , שאין עמה זכות להחזיק בהם (סעיף 5 לחוק המקרקעין) כדוגמת הזכות נשוא התביעה . הזכות, ככל שתוכר ותירשם יפה וטובה גם כלפי צדדי ג', שוכר או רוכש ביום מן הימים של הנכס שבבעלות התובעים.
7. המבחן הוא מבחן הסעד ולא המבחן העילה ( ע"א 22/84 טובי ואח' נ. רפאלי ואח', פ"ד ל"א (3) 561). בענייננו, רישום הזכות לשימוש הוא סעד עיקרי ולא טפל ולפיכך , אין לדון בתביעה ובסעד כעניין שבגררא. על כך מצינו בת.א. 239/93 עזר ואח' ג' גולדבליט ואח' [פורסם בנבו] 30/04/91 בהפניה לרע"א 700/88 אסטחאן נ. בן חורין פ"ד מ"ח (3) 720 בו נקבע כי זיקת הנאה היא זכות קניינית במקרקעין הכפופים שכן "היא גורעת מזכות הבעלות במקרקעין אלה ומרחיבה את זכות הבעלות במקרקעין הזכאים או את זכויותיהם של המשתמשים" (עמ' 733 ג' לפסק הדין ), כזכות ב"חפצא" ולא ב"גברא" . בדומה לכך נקבע בע"א (י-ם) 6576/05 אסתר שמעון ואח' נ' עו"ד רחמוס גבעון כונסת הנכסים [פורסם בנבו] 29/03/03 כי היכן שלא מדובר באכיפת שימוש בזיקת הנאה כי אם בסעד הצהרתי לקיומה ולפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי (ראו : ת.א. (י-ם) 2273/08 , בש"א 318/08 ועד בית הכנסת "שבת אחים" ואח' נ' בן לולו ואח' [פורסם בנבו] 26/09/09; א' אייזנשטיין, יסודות והלכות בדיני מקרקעין, חלק ב' תשנ"א, 206 והפנייה לת.א. 1834/85 המועצה המקומית מגדל נ' ס.נ. א. אינק בע"מ , פס"מ תשמ"ז (ב) 86).
8.לאור מעמדה של של הזכות והסעד שהתבקש לרישומה לא עסקינן בתביעה הנוגעת לחזקה ושימוש במקרקעין, המצויה אכן בסמכותו של בית משפט זה לפי סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשנ"ד- 1984 , כי אם בתביעה שהסעד העיקרי בה הוא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בהיותה בגדר "תביעה אחרת במקרקעין" (כאמור ברישא של סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט).
9. לפיכך, בהיעדר סמכות לבית משפט זה לדון בתובענה ומכוח סמכותי לפי סעיף 79 ב. לחוק בתי המשפט התיק יועבר לבית המשפט המחוזי בירושלים המוסמך לדון בתובענה.
10. כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום מהיום.