ה"פ 30250-07-15 פרתוק ואח' נ' מזרחי ואח'

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר תשובה להמרצת הפתיחה.

1.המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי הסכם המכר שנחתם בין המשיבים לבין המבקשים ביום 18.8.2014 והושלם בחתימת המשיבה מס' 7 ביום 21.9.2014 בנוגע לנכס מקרקעין הנמצא בבניין ברח' הנביאים 14 בטבריה והידוע כגוש 15279, חלקה 12, תת חלקה 2 (להלן: "הנכס"), בטל ומבוטל והמבקשים אינם זכאים להירשם כבעלים של הנכס. בהתאם לכך, עתרו המשיבים לסעד הצהרתי נוסף הקובע, כי הם הבעלים היחידים של הנכס, וכי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידם על פיו מונה עו"ד עמנואל מס להיות בא כוחם לשם עשיית פעולות הרישום והעברת הבעלות בנכס על שם המבקשים – בטל ומבוטל.

בכתב התביעה טענו המשיבים, כי המבקשים לא שילמו להם את מלוא התמורה שהתחייבו לשלם בהתאם להסכם המכר, ונותרו חייבים להם סכום של 350,000 ₪. לטענתם, גם לאחר שניתנו להם מספר אורכות לשלם להם את יתרת התמורה המוסכמת, לא עשו כן המשיבים ועד היום הם נותרו חייבים להם סכום של 350,000 ₪. בנסיבות אלה, ומשהפרו המבקשים את ההסכם הפרה יסודית, הודיעו להם המשיבים על ביטול ההסכם.

2.אין מחלוקת, כי המרצת הפתיחה נמסרה כדין לידי המבקשים, ואף הוגשה על ידם בקשה להעברת הדיון בתובענה מפסים של המרצת פתיחה לפסים רגילים, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט. על אף שהמרצת הפתיחה נמסרה כדין לידי המבקשים ועל אף שהוגשה על ידם בקשה להארכת מועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה, הם לא הגישו תשובה כאמור, לא במועד המקורי שנקבע לכך ולא במועד הנדחה. בשל כך הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין בהעדר בהתאם לתקנה 256א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהעדר תשובה להמרצת הפתיחה מטעם המבקשים או בקשה לקיום דיון בה, נעתרתי לבקשה וביום 20.12.2015 ניתן על ידי פסק דין נגד המבקשים כמבוקש בהמרצת הפתיחה.

3.בבקשה לביטול פסק הדין טענו המבקשים, כי אי הגשת תשובה להמרצת הפתיחה ארעה בתום לב ובשל ריבוי ההתרחשויות בתיק, לרבות קיום דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, ניהול משא ומתן בין הצדדים, הגשת בקשה להעברת הדיון לפסים רגילים ועוד. לטענתם, לא הייתה כוונה לזלזל חלילה בהליכים המתנהלים בבית המשפט או להתעלם מהם, אלא מדובר בטעות שאירעה בתום לב.

לעניין סיכויי ההגנה טענו המבקשים, כי אי תשלום התמורה במועד נבע מהתנהגותם של המשיבים, אשר הפרו את ההסכם, ואף הטעו אותם. לשיטתם, במהלך ניהול המשא ומתן וכן בהסכם המכר עצמו הצהירו המשיבים, כי הם (המשיבים) מחזיקים בהיתר בנייה לבית הבנוי על הנכס, וכי לא נעשו על ידם חריגות בנייה כלשהן. בניגוד להצהרה זו, כך נטען, התברר כי הבניין הקיים על המקרקעין הוא בשטח של 95 מ"ר בעוד שהיתר הבנייה ניתן למבנה בשטח של כ- 61 מ"ר בלבד, כך שקיימת חריגת בנייה בשטח העולה על 30 מ"ר. בשל כך סירב הבנק להעניק למבקשים משכנתא, דבר שגרם לעיכוב בקבלת המשכנתא ותשלום יתרת התמורה. הם הוסיפו, כי היום מסמכי המשכנתא מוכנים ואם וכאשר המשיבים יחתמו עליהם, יתרת התמורה תשלום להם באופן מידי.

4.המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, אי הגשת תשובה להמרצת הפתיחה במועד מקורה בזלזול, רשלנות ואוזלת יד של המבקשים, אשר על אף שניתנה להם אורכה להגשת תשובה להמרצת הפתיחה, הם לא עשו כן. המשיבים טענו עוד, כי המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים אינו רלבנטי לחובתם של המבקשים להגיש תשובה להמרצה ועל כן, יש לדחות הסבר זה של המבקשים כהסבר מניח את הדעת.

לעניין התנאי השני לביטול פסק הדין, טענו המשיבים, כי למבקשים אין הגנה מפני התביעה. לשיטתם, בתצהיר התומך בבקשה הצהירו המבקשים, כי הם ביקשו להעביר את התביעה לפסים רגילים על מנת שיתאפשר להם להגיש תביעה שכנגד להשבת הכספים ששולמו על ידם. בטיעון זה, כך נטען, מודים המבקשים כי הסכם המכר בוטל כדין ואם כך הדבר, אין כל עילה לביטול פסק הדין, שכן לא תצמח למבקשים תועלת כלשהי מביטולו. המשיבים הוסיפו וטענו, כי אין כל ערך לטענות המבקשים בנושא המשכנתא, שכן המבקשים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם במשך חודשים רבים, כך שלא יכולה להיות להם הגנה כלשהי מפני התביעה.