ה"פ 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744

לפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי החלטת המשיב מיום 5.2.15, בדבר סגירת חשבון הבנק של המבקשת המתנהל אצלו (חשבון מס' 103150), בטלה.

עובדות שאינן במחלוקת

1.המבקשת היא חברה בערבון מוגבל, שבעלי המניות שלה הם איימן סמארה ואביו, פנדי סמארה, כאשר כל אחד מהם מחזיק, בהתאם לתמצית הרישום מרשם החברות שצורפה לתובענה, ב-50% ממניות החברה. החברה עוסקת במסחר ופירות, מעסיקה כ-40 עובדים, ומחזור הפעילות העסקית שלה מסתכם בכ-16,000,000 ₪ לחודש.

2.מאז שהתאגדה בשנת 1998 ועד היום, מנהלת החברה את חשבון הבנק שלה אצל המשיב, בסניף מג'דל שמס. בשנת 2013, בוטלה מסגרת האשראי של המבקשת ומאז ועד היום מתנהל החשבון ללא מסגרת אשראי. על פי הנטען בתביעה ובתצהיר מר איימן סמארה, בשנת 2013 התחלף מנהל הסניף בבנק ומאז החל המשיב להערים קשיים על המבקשת בניהול החשבון.

3.במהלך חודש 01/2015, החזיר הבנק למבקשת מס' שיקים. למבקשת היו טענות קשות כלפי המשיב בכל הנוגע להחזרת השיקים, ובשל כך פרץ ויכוח בין אחד הפקידים של המשיב לבין מר איימן סמארה. לטענת איימן, בעקבות החזרת השיקים עקב טעות של המשיב עצמו, סוכם ביום 12.1.15 עם מר יעקב, פקיד מטעם הבנק, כי הבנק יכבד את השיקים ויזכה את חשבון המבקשת בסכום השיק בסך 5,500 ₪ שהוחזר על פי הנטען בטעות. לטענתו, בערב אותו יום, הופתע לגלות, כי בניגוד להסכמות אליהן הגיע עם מר יעקב כמפורט לעיל, החזיר המשיב שני שיקים של המבקשת ולא זיכה את חשבונה בסך 5,500 ₪. איימן כעס וזעם ושיגר לאותו פקיד בשם יעקב מסרון לטלפון הפרטי שלו, בו נכתבו הדברים שלהלן; "יעקב אתה איש רע. זה גורם לאנשים לשנוא אותך. אני לא אשכח את ההתנהגות שלך בחיים".

4.בעקבות משלוח מסרון זה, שלח הבנק למבקשת מכתב מיום 5.2.15, שבו נאמר כי "המסרון גרם לתחושת הטרדה ואיום אצל עובדי הסניף. בנוסף, מתקיימת מצדך התנהלות ממושכת מול הסניף היוצרת תחושה של חשש ואי נוחות. משלוח המסרון בנוסח כזה, בכל הכבוד, אינו מקובל, ויש בו נימה מטרידה שאינה ראויה וכך גם התנהלותך בכללותה". נוכח האמור, הודיע הבנק למבקשת, כי הוא אינו מוכן להמשיך ולספק לה שירותים בנקאיים וכי חשבון הבנק שלה ייסגר עד ליום 15.3.15.

5.בעקבות קבלת המכתב, הגישה המבקשת את התובענה דנן, ובד בבד הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיב לסגור את החשבון.

6.ביום 22.3.15, התקיים לפני דיון במעמד שני הצדדים, בבקשה למתן צו מניעה זמני. בפתח הישיבה הסכימו הצדדים, כי העובדות שעומדות בבסיס התביעה אינן שנויות במחלוקת, וכי הסיבה שהביאה להחלטת הבנק לסגירת החשבון היא משלוח המסרון מיום 12.1.15, שנוסחו המלא הובא לעיל. מאחר שלא הייתה מחלוקת על העובדות, הוסכם בין הצדדים, כי הם יסכמו את טענותיהם בעל פה בתביעה העיקרית, וכי הבנק לא יסגור את החשבון עד מתן פסק דין בתיק העיקרי, ובכפוף לתוצאות פסק הדין.