ה"פ 28958-04-12 וינשטוק נ' פאר

1.בפני בקשה לחילוט עירבון.

2.בתיק זה הוגשה תובענה לסעד הצהרתי לאחר שעו"ד פאר הגיש להוצל"פ בקשה למימוש משכון, בקשר למשכון שהוטל על זכויות חוזיות של מר וינשטוק ב-25% מדירת מגורים בנתניה. בהודעת המשכון נכתב כי סכום החוב בגינו הוגש המשכון למימוש, עומד על סך 333,675 ₪. בתובענה עתר מר וינשטוק למתן צו למחיקת הליכים שננקטו כנגדו בהוצאה לפועל וכן צו הצהרתי לבטלותו של המשכון או כל צו אחר, כפי שיראה בית המשפט לנכון.

3.הוגשה על ידי מר וינשטוק בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש המשכון בהם נקט עו"ד פאר. עו"ד פאר התנגד לבקשה לסעד זמני. התקיים דיון בבקשה.

4.בהחלטת בית המשפט מיום 4.11.12 ניתן צו מניעה זמני לפיו על עו"ד פאר להימנע מנקיטה בהליכים למימוש המשכון בתיק המימוש נשוא התובענה עד למתן פסק דין בתובענה, בכפוף להפקדת ערבון כספי בסך 10,000 ₪. זאת, בנוסף להתחייבות הבלתי מוגבלת שנחתמה על ידי מר וינשטוק. עוד נקבע בהחלטה כי הוצאות הבקשה לסעד זמני בסך 3,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

5.בפסק הדין (מיום 1.10.14), ניתן סעד הצהרתי לפיו החוב נשוא שטר המשכון עומד על סך שווה ערך בשקלים לסך של 81,378 ₪ בצירוף מע"מ כדין, נכון למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

6.עו"ד פאר (להלן: "המבקש") טוען בבקשה לחילוט ערבון כי בפסק הדין נדחו טענות וינשטוק (להלן: "המשיב") וכי בית המשפט העניק למבקש סעד הצהרתי, שלא התבקש על ידו, לפיו חישוב הפרשי ההצמדה וריבית יחולו ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

עוד נטען בבקשה כי בשל עיכוב ההליכים נגרמו למבקש נזקים והוצאות וכי במשך למעלה משנתיים היה מנוע מלפעול למימוש המשכון. עוד נטען כי נגרמו לו הוצאות משפטיות בקשר לצו המניעה הזמני.

המבקש ציין בבקשה כי ביום 5.11.14 שילם לו המשיב, על חשבון החוב, סך של 101,989 ₪ בלבד. נותר הפרש לתשלום בסך 26,206 ₪. עוד נטען כי מהתכתבות עם ב"כ המשיב עולה כי המשיב מסרב לשלם סכום זה.

7.המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה לחילוט ערבון. בתגובה מצוין כי בהתאם להחלטת בית המשפט, הותנה הצו בערבון למקרה שבו תידחה התובענה. לטענת המשיב, בפסק הדין נעתר בית המשפט לתובענה באופן חלקי. עוד ציין כי בפסק הדין נקבע כי אין צו להוצאות.