ה"פ 28635-11-14 צרפתי ואח' נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

לאחר עיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית ובשל קיומו של מעשה בית דין, ולאחר עיון גם בתגובה לבקשה, אני מוצאת לדחות את הבקשה.

התביעה שבפניי הוגשה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי למשיבות ובכללן המשיבה 1 ישנה זכות לדיירות מוגנת בדירה הנמצאת ברחוב הבשן 24/25 בהרצליה, אשר בה התגורר אביה של המשיבה 1 כדייר מוגן, עד שעבר להתגורר במוסד סיעוד ונפטר ביום 13/7/14 (להלן: "הדירה" ו"המנוח").

ברי כי תביעה שכזו, שהיא במהותה תביעה העוסקת בשימוש במקרקעין, נמצאת בגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה.

טוענת המבקשת כי כנגד המשיבה 1 ניתן ביום 9/1/12 בבית משפט השלום בהרצליה פסק דין בהיעדר הגנה בתא"ק 19692-11-11 אשר הורה על פינוייה מהדירה, וכי יש בכך משום מעשה בית דין.

המבקשת נקטה כנגד המשיבה 1 הליכי פינוי בלשכת ההוצאה לפועל, והמשיבה 1 הגישה בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "הליכי הפינוי").

ביום 6/12/12 נערך דיון במעמד הצדדים בפני כב' הרשם צ' אלמוג, בו הוסכם ביניהם על עיכוב הליכי הפינוי עד יום 1/10/13, וכן כי ככל שעד המועד האמור תינתן החלטה חלוטה של הוועדה העליונה אצל המבקשת, השוללת את זכויותיה של המשיבה 1 כדיירת מוגנת בדירה, ישופעלו הליכי ההוצאה לפועל.

עוד נקבע כי ככל שעד המועד האמור תינתן החלטת הוועדה העליונה המכירה במשיבה 1 כדיירת מוגנת, יבוטל פסק הדין ויבוטלו הליכי הפינוי שננקטו כנגדה.

עיון בראיות שהוצגו בפניי (כנספח לבקשה) מעלה כי החלטתה האחרונה של הוועדה העליונה בעניין המשיבה 1 (החלטה הדוחה את בקשתה להכיר בה כדיירת מוגנת), ניתנה ביום 26/6/12, קרי במועד הקודם למועד הדיון ולהסכמות הצדדים בו.

הדעת נותנת כי כבר באותו מועד הציגה המבקשת בפני בית המשפט את ההחלטה האמורה ומשכך כי חרף האמור בה, התקבלו הסכמות הצדדים וניתנה החלטת בית המשפט כפי שניתנה.