ה"פ 28373-04-13 כהן נ' קדוש ואח'

לבית המשפט הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית התובענה ומתן תוקף של פסק דין להסכם שנערך בין הצדדים. המנהל המיוחד אינו מתנגד לדחיית התביעה, אך ציין כי הוא מתנגד בכל תוקף לכל תשלום שלא במסגרת הפש"ר.

עניינה של התובענה שהוגשה נגד החייב ואשתו ביום 17/4/13 הינה למתן פס"ד הצהרתי שיצהיר כי החייב ואשתו הינם הבעלים של זכויות בדירת מגורים בצפת.

המבקש הינו זוכה בתיקי הוצל"פ שנפתחו נגד החייב בשנים 2005,2008 לגביית חוב על פי פסק בורר. המבקש טוען כי החייב מתחמק מתשלום חובו ואף שיקר בחקירתו בהוצל"פ בעניין נכסיו – דירה שמכר ביום 10/6/09 שהיתה רשומה על שמו ועל שם אשתו וקנה וילה הבנויה על מגרש של כ- 600 מ"ר באיזור וילות בצפת, הבנויה ב – 3 מפלסים שנרשמה על שם אשתו בלבד, הוילה מוערכת בסך 1.8 מיליון ₪.

המבקש עתר לבית המשפט שיצהיר שהחייב הינו הבעלים של מחצית הזכויות בוילה על מנת שאפשר להיפרע ממנו.

בכתב התשובה שהגישו, הכחישו החייב ואשתו את טענות המבקש. ביום 28/10/13 הגיש החייב/המשיב 1 בקשה לעיכוב ההליכים נגדו בנימוק כי ניתן נגדו צו כינוס ביום 17/6/13 בתיק פש"ר 43168/05/13.

המבקש הגיש תגובה וביקש כי יתאפשר לו להמשיך בהליך, לפיכך ניתנה החלטה הקובעת את הבקשה לדיון והתבקשה התייחסות הכנ"ר. הדיון נדחה מס' פעמים לבקשת הצדדים.

ביום 12/3/15 הגישו הצדדים בקשה בהסכמה לדחיית התביעה ולמתן פס"ד להסכם בו ישולם למבקש סכום כספי כמפורט בבקשה המשותפת, לסילוק טענותיו כלפי המשיב 1/החייב. ניתנה החלטה המורה למנהל המיוחד שמונה בתיק הפש"ר של החייב - עו"ד מנור נחמיאס - להגיב לבקשה.

בתגובה שהגיש המנהל המיוחד הוא התנגד בתוקף לכל תשלום מחוץ לקופת הפש"ר. המנהל המיוחד אינו מתנגד לסילוק התביעה, תוך שהוא שומר לעצמו להגיש כל בקשה מטעמו לעניין זכויות הבעלות בנכס. המנהל המיוחד מבקש להפנות לעובדה שבאסיפת נושים שהתכנסה לדון בהצעת הסדר שהגיש החייב התנגד הנושה/המבקש נחרצות לכל תשלום הנמוך מ – 100% מתביעת החוב, תוך שהוא מעביר למנהל המיוחד חומרים רבים הנוגעים לנכסים שבבעלות החייב ועל כן הביע המנהל המיוחד ספקות בנוגע להסכמת הנושה ערב המועד שנקבע לדיון בהצעה, שהסכים להסתפק ב – 40% דיבידנד, ועל כן דרש המנהל המיוחד תצהיר של הנושה בו יצהיר אם קיבל כספים כלשהם מהחייב או מטעמו. המנהל המיוחד הביע את חששו כי מאחורי הסכם הפשרה עומדת מטרה להכשיר תשלום לנושה מחוץ להליך הפש"ר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור שבכל מקרה אין להתיר למבקש להמשיך בהליך בו נקט.

מדובר במבקש אשר לו חוב בר תביעה בתיק הפש"ר, משכך אין למבקש/הנושה כל תרופה מחוץ להליך הפשד"ר ואין להתיר לו לנקוט בהליכים נפרדים נגד החייב.

משום שהצדדים ביקשו בהסכמה לדחות את התביעה, אני מורה על דחיית התביעה.