ה"פ 28197-09-15 קומארובסקי נ' ניב ואח'

לפניי בקשה לצוות על הפקדת ערובה בסך של 15,120 ₪ , כסכום ההמחאות מושא התביעה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להבטחת תשלום הוצאות המבקשת במקרה שתידחה התביעה שהגישה המשיבה נגדה ונגד נתבעים אחרים.

לטענת המבקשת, השיקים שנמסרו לידיה ע"י הנתבעים 1 ו-2 היו כשרים וסחירים ובעבורם מסרה תמורה כפי שעולה מהחשבונית שצורפה לבקשה. מנהל המבקשת אף שוחח עם המשיבה בטרם קיבל את השיקים וזו אישרה את לקיחתם. אולם המשיבה ביטלה אותם ומאידך גררה את המבקשת לדיון משפטי ארוך בניסיון לעשיית עושר שלא במשפט והתעמרות במבקשת אגב גרימת הוצאות משפטיות רבות בעקבות כך, על אף שאינה חלק כלל מהסכסוך בין נתבעים 1-2 לבין התובעת. מוסיפה המבקשת כי היא הניזוקה היחידה מהתביעה כאשר מלבד העובדה שמסרה תמורה עבור ההמחאות, לא קיבלה את התשלום בעבורה ואף נגרמו לה הוצאות משפטיות כבדות.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בשלב מתקדם מאוד של ההליך, ללא כל עילה לאחר שהדיון שהיה קבוע להוכחות סוכל ע"י הנתבעים וכל תכליתה לגורם להוצאות נוספות לתובעת ולנסות לדחות את הקץ. כמפורט בתביעה, התובעת ובעלה שכרו דירה מהנתבעים 1-2 ובמעמד החתימה על ההסכם שכנע הנתבע את התובעת באמתלות שווא שלא למלא את שמה של הנתבעת כמוטב בשיקים שנמסרו לידיהם. לימים, ולאחר שהתברר כי הדירה היתה עם ליקויי בניה רבים וללא טופס 4 ולאור הרעש הבלתי נסבל מאתרי הבנייה הסמוכים, סיכמו הצדדים כי משפחת התובעת תעזוב את הדירה מוקדם בכפוף לתשלום קנס עזיבה והנתבע התחייב להשיב לה כל השיקים שטרם נפרעו, אך הנתבעים נעלמו ולא השיבו את ההמחאות חרף התחייבותם המפורשת ועל כן ביטלה התובעת את השיקים. מוסיפה וטוענת המשיבה כי מעולם לא פגשה את נציג נתבעת 3 ולא ניהלה איתם כל קשר עסקי. לא רכשה ולא קיבלה דבר מהנתבעת ולא מסרה לידיה את השיקים. לטענת המשיבה, הנתבעים עושים יד אחת ומתאמים מהלכים משפטיים, ולראייה, המבקשת לא נקטה בהליכי גבייה נגד נתבע 2 וברי כי אין כל חוב כלפיה מצדו. המבקשת אינה מחזיקה כשורה מאחר והיא צד קרוב לשטר-הנפרע ולא צד רחוק ולאור פסיקת העליון בתיק רע"א 8301/13 טל נ' בנק לאומי המבטלת את הלכת גויסקי, לא נותרה כל סיכוי לטענת ההגנה של נתבעת 3 גם לא בטענת אוחז בעד ערך. עוד טענה המשיבה כי לאור העובדה כי איתרה ומסרה לנתבעת 3 פרטים אודות זכויות נתבע 2 בנכס מקרקעים ממנו יכולה להיפרע בכל עת מהנתבעים , נתבעת 3 אינה יכולה לטעון כי איננה מצליחה לאתר נתבע 2 או שהתובעת אמורה לשלם לה בגין העסקה שעשתה עם הנתבע 2.

דיון

כידוע, הטלת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין לא תתבצע כדבר שבשגרה והאמצעי של חיוב תובע בהפקדת ערובה יופעל לעיתים נדירות (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (16.1.13) ורע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2) 845).

עפ"י ההלכה הפסוקה, אין להכביד יתר על המידה על תובעים על ידי הטלת ערובה ובכך להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים. (ע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד(1) 647 וגם: רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין).