ה"פ 27963-09-14 ישיבת אור אלחנן נ' טפחות בע"מ ואח'

זוהי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, אותה הגישה מאור ירושלים-ישיבת אור אלחנן (להלן: "המשיבה"), כנגד המבקש, המשיב מס' 2 ורשם המקרקעין. במסגרת תביעתה זו ביקשה המשיבה מבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתה ביום 23.2.1984, והמשכנתא שנרשמה עם רישום הבית כבית משותף ביום 17.5.1984 ונמחקה, בגוש 15088 חלקה 37, תת חלקה 11 ברחוב וורנר בטבריה, קודמת לעיקול שנרשם לטובת המשיב 2 שלמה ויצחק צייזלר- שותפות רשומה.

בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "המבקש") הגיש מטעמו בקשה לדחיית התביעה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בה. לשיטת המבקש דין התביעה דחייה על הסף בשל העובדה כי מדובר בתביעה שבמקרקעין. בעניין זה, נטען על ידי המבקש, קובעת הוראות סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), כי הסמכות הנתונה לבית משפט השלום לדון בתביעות שבמקרקעין מוגבלת לאותם מקרים שבהם נדונות שאלות של חזקה או שימוש במקרקעין, או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, אך בית המשפט השלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין.

לטענת המבקש, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתובענה כגון זו, מאחר וסעיף 51 לחוק הנ"ל החריג את סמכותו של בית המשפט השלום. לפיכך, עתר הוא מבית המשפט להורות על דחיית התביעה על הסף, ולחילופן להעביר את הדיון בה לבית המשפט המוסמך, והוא בית המשפט המחוזי.

המשיבה הגישה מטעמה תגובה, ובה היא ציינה כי הסמכות נתונה לבית משפט זה, מאחר והסעד המבוקש אינו הצהרה בדבר רישום משכנתא או הערת אזהרה, תוקפה או מחיקתה, אלא הסעד הנדרש הינו לקבוע כי רישום הערת האזהרה והמשכנתא גוברים על העיקול שנרשם לטובת המבקש.

המבקש הגיש תשובה לתגובת המבקשת ובה הוא חזר וציין כי, הסמכות במקרה דנן נתונה אך ורק לבית המשפט המחוזי, מאחר וחלק מהסעד המבוקש הינו הצהרה על קיומה של משכנתא שהייתה רשומה לזכות המשיב ונמחקה, דבר המצוי בסמכות בית משפט המחוזי.

זאת ועוד לטענת המבקש, על פי ההלכה הפסוקה כאשר הסעד המבוקש נוגע להערת אזהרה אזי הסמכות הינה לבית משפט מחוזי.