ה"פ 2714-06-16 באב"ד נ' שמרון ואח'

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני.

1. ברקע הבקשה עומדות העובדות הבאות. בחודש מאי 2015 ניהלו מר אלי קליין וחברת אקה בנייה ופיתוח בע"מ (להלן בהתאמה – המשיבים 1 ו – 3) עם הנאמן של המשיב 4, המסדר הסלסיאני של דון בוסקו בית ג'מאל (להלן – המסדר) משא ומתן לרכישת זכויות חכירה במקרקעין ליד בית שמש בסכום של כ – 300,000,000 ₪. בהמשך לכך, חתמו המשיבים 1 ו – 3 עם המסדר, אשר היה מיוצג אותה עת על ידי נאמן, על הסכם חכירה ונספח לו (להלן – ההסכם). על פי ההסכם האמור, המשיבה 3 רכשה את המקרקעין האמורים. כדי לממן את רכישת המקרקעין פנו המשיבים 1 ו – 3 אל המבקש, מר חיים באב"ד (להלן – המבקש). אין מחלוקת, כי המבקש העביר אל המשיבים 1 ו – 3 סכום של 6,100,000 דולר. הסכום האמור מוחזק בחשבון נאמנות על ידי הנאמן של המסדר.

2. בהליך העיקרי, המבקש עותר להשבת הסכום האמור. טענתו העיקרית של המבקש בהליך העיקרי היא, כי הסכום האמור (6,100,000 דולר) הועבר על יסוד מצגי שווא של המשיבים 1 ו – 3, אשר לטענתו לא יידעו אותו על כך שקיימת לחברת קדמת עדן בע"מ (להלן – עדן) זכות סירוב ראשונה לרכישת המקרקעין וכי ניתנו שני פסקי בורר, הקובעים את הזכות האמורה, אשר אושרו על ידי בית המשפט המחוזי. ביום 1.6.16 ניתן צו ארעי עד להחלטה אחרת, האוסר על הנאמן והמשיבים 1 – 3 לעשות דיספוזיציה כלשהי בסכום האמור.

3. דין הבקשה להידחות, נוכח טענה מקדמית שהעלו חלק מן המשיבים. עיון בהסכם החכירה ובנספח לו מעלה, כי העברת הכספים על ידי הנאמן מותנית בשורה של תנאים מצטברים (סעיף 8.1.3 להסכם), ובכללם ויתור של עדן על כל טענה או תביעה ביחס לנכס, ובכלל זה ביחס לזכות הסירוב הראשונה, או פסק דין חלוט הקובע כי זכות הסירוב הראשונה אינה קיימת עוד. מן החומר עולה, כי ויתור כאמור לא ניתן. עולה גם כי לאחרונה משיבה 3 יזמה הליך בו עתרה, בין היתר, לסעד הצהרתי כי לעדן או לחברות קשורות אליה אין זכות סירוב ראשונה במקרקעין (ה"פ 29846-05-16). יוצא, כי בשלב זה עצם קיומם של התנאים המקדמיים לביצוע תשלום כלשהו על ידי הנאמן, וממילא עיתוי קיומם, נגועים באי ודאות ממשית. מנקודת מבט זו, יש בבקשה הנוכחית שבפניי ממד תיאורטי, וניתן לראותה גם כבקשה מוקדמת. בנסיבות אלה, אף אין מקום בנקודת זמן זו להקדיש משאבים דיוניים לבירור הבקשה לעיצומה, שכן לא ברור מתי, ואם בכלל, תהיה הצדקה עניינית לבירור כאמור. במצב זה, גם אין בנקודת הזמן הנוכחית הצדקה מספקת להותרת הצו הארעי שניתן בעינו.

4. בכך לא מסתיים הדיון. על מנת למנוע מצב שבו הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות יועברו בלא ידיעת המבקש, באופן שלא יהיה בידו לממש את זכותו היסודית לפנות לערכאות בנושא זה, יש צורך בקביעת מנגנון שיבטיח כי תובא לידיעתו זמן סביר מראש כל כוונה לבצע תשלומים מן הכספים האמורים שבידי הנאמן. אציין, כי מרבית הצדדים להתדיינות הסכימו לקביעת מנגנון כאמור. בהקשר זה, המשיבה 3 הסכימה למסור הודעה על כוונה כאמור. מבלי לגרוע מהסכמה זו, אין די בהודעה של המשיבה 3, הואיל והכספים נמצאים בידי הנאמן. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שהנאמן הוא צד להתדיינות, יש מקום לקבוע כי חיוב במתן הודעה כאמור יחול גם עליו. הדברים אמורים ביתר שאת בשים לב למהות תפקידו של הנאמן. בהקשר זה נתתי דעתי לכך, שאף כי המבקש אינו צד להסכם מכוחו נוצרה הנאמנות, הוא צד שלישי, הטוען לזכות בכספים המוחזקים בידי הנאמן.

5. בשים לב לטענות ב"כ המבקש לכך שהגשת הליך מצדו כרוכה בקשיים מעשיים נוכח העובדה כי מקום מושבו של המבקש נמצא מחוץ למדינת ישראל, כמו גם בצורך בתרגום המסמכים על רקע אי שליטתו הנטענת של המבקש בשפה העברית, נקבע בזה, כי הודעה כאמור תימסר לב"כ המבקש בכתב 21 ימי עבודה לפחות לפני ביצוע העברת הכספים בפועל.

6. בכפוף לכל האמור, הבקשה נדחית. הצו הארעי מבוטל בזה. באין התנגדות מאת מי מהצדדים, נקבע כי הפיקדון שהפקיד המבקש להבטחת נזקים העלולים להיגרם בשל הצו הארעי, יושב לו באמצעות בא כוחו. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.