ה"פ 25434-03-15 מגדליה חברה לבנין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

לפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב להציג לפירעון שלוש המחאות בסכום כולל של 321,000 ₪, אשר נמשכו על ידי המבקשת לנפרעת י.ע.ר. ניהול פרוייקטים עבודות בניה וגמר בע"מ לתאריכי פירעון 17.3.15, 18.3.15 ו-24.3.15 ואשר נמסרו על ידי הנפרעת למשיב (להלן: "ההמחאות").

רקע

המבקשת ביצעה עבודת בניה עבור חברת פרשובסקי. במסגרת זו, הזמינה המבקשת מהנפרעת ביצוע עבודת גמר. על חשבון עבודות הגמר, מסרה המבקשת לנפרעת את ההמחאות. ההמחאות הנן משורטטות וערוכות באופן שלפני שם הנפרעת, מודפסות המילים "שלמו ל". שם הנפרעת מולא על ידי החתמת חותמת הנפרעת במקום המיועד לרישום שם הנפרע. למען הסר ספק, אציין כי ההמחאות אינן כוללת את הכיתוב "למוטב בלבד" או "לא סחיר" או כיתוב דומה.

לפי טענת המבקשת, הנפרעת לא ביצעה את העבודות אותן התחייבה לבצע, מצבה הכלכלי הוחמר והמחאות שמסרה לא כובדו. המבקשת פנתה לנפרעת לקבל חזרה את ההמחאות, אולם האחרונה מסרה לה כי אין ביכולתה לעשות כן, משנכנסה לחדלות פירעון.

נוכח כך, הגישה המבקשת ביום 12.3.15 המרצת פתיחה במסגרת התיק דנא ועתרה לקבלת הצהרה שלפיה ההמחאות אינן סחירות וכי לא ניתן להסב אותם למשיב. כמו כן, הגישה המבקשת ביום 15.3.15 בקשה דחופה לסעד זמני, שיימנע את הצגת ההמחאות ופירעונן וזאת עד למתן פסק הדין בהמרצה. להמרצה ולבקשה צירפה המבקשת פסקי דין של בתי משפט שלום, שתומכות לכאורה בטענתה שלפיה המחאה שנרשם בה "שלמו ל" במקום "לפקודת" איננה סחירה גם אם לא נרשמו בה המילים "למוטב בלבד". כמו כן, לדידה מסקנתה נתמכת מרוח הדברים שנקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת ציטיאט.

במסגרת בקשתה, ציינה המבקשת כי היא מציעה מראש שסכום השווה לסכום ההמחאות ייסגר בפיקדון סגור בחשבונה בבנק וכי יומצא על כך אישור מאת סניף הבנק שלה וזאת להבטחת תשלום ההמחאות אם ההמרצה תידחה. ביום 15.3.15 ניתן על ידי צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, הכפוף, בין היתר, להמצאת אישור בנק המבקשת אודות סגירת סכום ההמחאות בפיקדון. המבקשת עמדה בתנאים שנקבעו וצו המניעה הארעי נכנס לתוקפו.

ביום 2.4.15 הגיש הבנק את תגובתו להמרצה. הבנק טוען כי ההמחאות נשוא התביעה הנן סחירות לכל דבר ועניין. הבנק טוען כי המחאה שרשמו בה או מודפסות בה המילים "שלמו ל" במקום המילים "לפקודת", ואין בה את הכיתוב "למוטב בלבד" או "לא סחיר" וכו' הנה סחירה לכל דבר ועניין. הבנק מפנה לפסק דין של בית המשפט העליון שקבע את הדברים הנ"ל (פרשת מיה).

ביום 15.4.15 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני. הבנק ויתר על חקירת המצהיר. הצדדים הסכימו כי תינתן החלטה על סמך החומר הקיים וטענות הצדדים המופיעות בפרוטוקול הדיון.

דיון