ה"פ 22754-01-17 משכנות כלל - מגדלי הים התיכון בע"מ נ' סנקרי

הובאה לעיוני תובענה בדרך של המרצת פתיחה שהגישה המבקשת, "משכנות כלל – מגדלי הים התיכון בע"מ" (להלן: "המבקשת"), כנגד המשיב, מר סלים סנקרי (להלן: "המשיב").

המחלוקת מושא התובענה נסובה על הפרה נטענת של הסכם מיום 1.5.08 שבין המבקשת לבין המשיב (להלן: "ההסכם"). לפי ההסכם ניתנה למשיב זכות שימוש ביחידת דיור במרכז מגורים לאוכלוסייה מבוגרת שבבעלות ובניהולה של המבקשת, ובתנאים שמפורטים בהסכם (נספח 2 לתובענה). לנוכח ההפרה הנטענת עתרה המבקשת למתן פסק דין הצהרתי שלפיו: (א) ההסכם מבוטל מחמת הפרתו על ידי המשיב; (ב) למבקשת זכות לפנות את המשיב מיחידת הדיור.

המשיב הגיש תשובתו לתובענה וטען לגוף המחלוקת שבינו לבין המבקשת. אציין שעל פי האמור בתובענה, כנגד המשיב ניתן צו כינוס והוא מצוי בהליך פשיטת רגל (פש"ר 2036/08). ביום 29.6.16 ניתן היתר על ידי בית המשפט של פשיטת רגל (כב' השופט ברנר) לניהול ההליך שלפניי (נספח 10).

לאחר שעיינתי בתובענה הגעתי לכלל מסקנה שיש להעבירה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום בתל באביב-יפו, ואסביר;

עסקינן בתובענה שכל כולה נסובה על זכות שימוש ביחידת דיור, קרי, שימוש או חזקה במקרקעין. לפי סעיף 51 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, אזי הסמכות הייחודית לדון באלה נתונה לבית משפט השלום, כך הן באשר לסעד הפינוי והן באשר לסעד שענייננו בטלות הסכם השכירות מחמת הפרתו הנטענת. יפה לעניין זה ההלכה המושרשת שנפסקה בע"א 145/58 קלקודה נ' "אגד" (א.ש.ד.) אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ, פ"ד יג 260, 267 (1959), שטרם נס ליחה. עוד אפנה להלכה שלפיה הסמכות נקבעות לפי הסעד, והסעד נבחן כניסוחו בכתב התביעה (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, פס' 5-4 (2006)).

על יסוד האמור לעיל הגעתי לידי מסקנה שהסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב- יפו.

משכך, בהתאם לסמכותי לפי סעף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

להסרת ספק; אין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות לגוף המחלוקת, שכן זו תתברר על ידי בית המשפט המוסמך.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותעביר את התיק כאמור לעיל.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.