ה"פ 19293-09-10 בדוי נ' לחאם,בת"א 19293-09-10 (להלן: המוכרת),בת"א 19293-09-10 (להלן: הקונה),בת"א 19293-09-10 (להלן: הקונה)

1. האם הסכם מכר דירה שנכרת בין הצדדים הופר על-ידי הקונה והאם המוכרת רשאית לבטלו? זו השאלה (היחידה) העומדת לדיון בהליך הנוכחי.

עובדות עיקריות והליכים קודמים

2. עיקרי העובדות הבסיסיות וההליכים בין הצדדים פורטו כבר בידי בית המשפט העליון, במסגרת החלטה שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים מסוימת, שנגעה לצירוף חוות דעת לתיק (רע"א 3868/13 מיום 11.8.13). אשוב ואפרט את הנקודות המרכזיות הנדרשות לדיוננו.

ובכן, בשנת 2007 ביקשה המוכרת, גב' לחאם, למכור את זכויותיה בדירה ברחוב ארליך 27 ביפו, הידועה גם כחלקה 78/2 בגוש 7024 (להלן: הדירה).

לצורך זה היא התקשרה בהסכם עם המוכר, מר בדוי. החזקה בדירה נמסרה לו, ואף נרשמה לטובתו הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (שטר 14452/1, הערה מיום 12.4.07).

3. לאחר מכן פרץ סכסוך בין הצדדים. המוכרת שלחה לקונה מספר מכתבים המודיעים לו לכאורה על ביטול המכר ודורשים ממנו לפנות את הדירה (המכתב הראשון נשלח ביום 25.2.08).

בשנת 2009 הגישו הצדדים תובענות הדדיות לבית המשפט כאן. התברר, כי ישנן מספר גרסאות הן לגבי מועד כריתת הסכם המכר והן בנוגע לתמורה שסוכמה.

המוכרת טענה כי בין הצדדים נכרת ביום 2.4.07 הסכם למכירת הזכויות בדירה תמורת סך של 80,000 דולר והיא עתרה לביטול ההסכם בשל הפרתו ולפינויו של המשיב מהדירה (ה"פ 1605/09, שהוסבה מאוחר יותר לת"א 2032/09). הקונה לעומת זאת עתר להצהרה כי הוא בעל הזכויות בדירה וטען כי בין הצדדים נכרת תחילה הסכם למכירת הדירה תמורת סך של 40,000 דולר וכי בהמשך, ביום 2.4.2007, סוכם על הפחתת התמורה לסך של 27,000 דולר בלבד (ה"פ 1710/09).

התובענות הובאו לבירור לפני סגן הנשיאה, כבוד השופט (בדימוס) יהודה זפט. ביום 12.8.10 ניתן פסק הדין בתביעתו של המוכר (ה"פ 1710/09) ונקבע בו, כי מן המסמכים שהוצגו עולה, שבין הצדדים נכרת הסכם מכר מחייב כבר ביום 4.3.2007 ובו הועמדה התמורה על סך של 40,000 דולר (להלן: הסכם המכר המקורי, או: ההסכם). כב' השופט זפט הוסיף וקבע כי קיומו של ההסכם המאוחר הנטען על-ידי המוכרת, שבו ננקבה תמורה בסך של 80,000 דולר, לא הוכח, וכי ההסכם המאוחר הנטען על-ידי הקונה, שבו הופחתה התמורה לסך של 27,000 דולר, הוא הסכם שנכרת למראית עין בלבד על מנת להימנע מתשלום מס, ועל כן הוא בטל.

נוכח ממצאים אלה נקבע, כי אין מקום להיעתר לסעד שביקש הקונה ולהצהיר כי הוא בעל הזכויות בדירה, וזאת משום שתביעתו התבססה על הסכם מכר שאינו תקף. בשולי קביעה זו הוסיף כב' השופט זפט וציין כי טענות המוכרת שלפיהן היא ביטלה את הסכם המכר והשיבה למשיב את כל כספו, לא הוכחו ודינן להידחות.