ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
1857-07-16
02/03/2017
|
בפני השופטת:
דלית ורד
|
- נגד - |
מבקש:
בדוי ג'מאל
|
משיבים:
1. עירית תל-אביב-יפו 2. אחמד סייף
|
פסק דין |
בפני בקשה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיה כל תכולת החנות המצויה ברחוב יפת 76 ביפו( להלן - החנות), היא בבעלות המבקש.
בבקשה נטען כי המבקש השכיר את החנות למשיב 2 (להלן- המשיב או החייב) על פי הסכם שכירות מיום 15.11.2015, ובמקביל העביר לשימוש המשיב גם את התכולה שבחנות.
ברשימת התכולה צוין כי המיטלטלין הם : מקרר בשר, מקרר שתיה, מקרר ירקות ומקרר מעדניה, מסך טלוויזיה פלזמה, מערכת די.וי.די, שולחנות וכיסאות, מצלמות אבטחה, קופה רושמת ועוד.
המשיבה טענה בתגובתה כי החייב מחזיק בחנות החל מיום 11.3.14, ובגין כך נרשם חוב על שמן בסך של 54,724 ₪. לחובתו חוב קודם בגין נכס אחר המצוי ברחוב יפת 42.
עוד הוסיפה כי רשימת המיטלטלין היא כללית, בלתי מפורטת, ובלתי ברורה. לא צוינו זהות היצרן, מספר הדגם, מועד רכישת המיטלטלין וכדומה. כן, לא צורפה קבלה או חשבונית כלשהי הקושרת בין המבקש לבין המיטלטלין. לא צורפה פוליסת ביטוח על מנת להראות כי המבקש ביטח את התכולה המצויה בחנות,אשר לטענתו מצויה בבעלותו.
המשיבה ציינה כי מחוזה שכירות שהוגש לה (וצורף לתגובה), אשר נערך ביום 1.3.14, בין עומר סיכסכ ואתאם סכסך לבין המשיב, עולה כי החנות הושכרה ללא ציוד, וזאת לאור האמור בסעיף 9 (א) להסכם על פיו התחייב המשיב להחזיר את החנות עם סיום השכירות, כשהיא פנויה ללא אדם וחפץ כלשהו.
בדיון שנערך ביום 4.1.17 נחקר המבקש על תצהירו.
המבקש אישר כי אין ברשותו קבלות כלשהן בגין רכישת הציוד. לטענתו, שוכר קודם חב לו כספים, לפיכך הגיע עמו להסדר, לפיו השוכר הקודם יותיר את הציוד שבבעלותו , וישלם למבקש את החוב בתשלומים.
המבקש אישר כי רכש את זכות הדיירות המוגנת בחנות מעומר סיכסך ואלהאם סיכסך, וכי המשיב שכר את החנות עוד לפני רכישת הזכות, והמשיך להחזיק בחנות, גם לאחר רכישת הזכות על ידו. המבקש טען כי הקופה הרושמת והמחשב הם בבעלותו, והסביר כי לא טען זאת בעת שהמשיבה נקטה בהליכי עיקול והוציאה את הציוד האמור מהחנות, כיון שלא היה במקום אותה עת. עוד ציין כי אינו יודע מדוע המשיב לא טען בפני המעקלים כי ציוד זה הוא בבעלות המבקש.
בדיון שנערך ביום 23.2.17, נחקר שוכר החנות, המשיב, אשר טען כי דמי השכירות החודשיים בסך של 3000 ₪ הם גם עבור תכולת החנות, אשר לטענתו היא בבעלות המבקש. בניגוד לטענת המבקש, טען המשיב כי הקופה הרושמת והמחשב הם בבעלותו, ולא בבעלות המבקש.
כן הוגש במועד הדיון הסכם השכירות שנערך בין המבקש לבין המשיב לתקופה שמיום 15.11.15 ועד ליום 14.11.16,סומן מ/1.
דיון והכרעה:
לפי סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 ( להלן: "חוק ההוצאה לפועל) מיטלטלין שעוקלו כאשר היו מצויים בחצר החייב, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי אינם של החייב. כך, אם המיטלטלין עוקלו כשנמצאו על גופו של החייב, בחזקתו או בחצריו - קמה חזקה שהם שלו והנטל להוכיח אחרת, מוטל על כתפיו (רע"א 7126/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ישראל ציגנלאוב).