ה"פ 17907-09-14 ישראל וטורי נ' חצב - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ , חיים וטורי ( בפש"ר)

המבקש עתר להצהיר כי יתרת החובה הנכונה הרשומה בכרטיסו באגודה השיתופית, המשיבה 1 (להלן: "האגודה" או "המשיבה"), שבה הוא חבר, אינה נכונה וכי היא קטנה בהרבה מהנקוב שם. כמו כן, עתר להצהרה ולפיה כתב התחייבות וערבות, שלכאורה נושא את חתימתו, ולפיו הוא ערב לחובות של המשיב 2 לאגודה, אינו תקף, משום שחתימתו עליו מזוייפת.

המשיבה הגישה בקשה לעיכוב הליך ההמ"פ והעברת הסכסוך לבוררות, מכוח סעיף 5 של חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. נטען לקיומו של סעיף בוררות בתקנון האגודה, שתוקפו כשל חוזה שנכרת בינה לבין חבריה.

המבקש העלה טענות שונות במענה לבקשה, ובהן טענה, שלפיה סעיף הבוררות בתקנון הינו בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, ועל כן, יש לבטלו.

לאחר שניתנה הודעה על העלאת הטענה ליועץ המשפטי לממשלה, לפי סעיף 20 של חוק החוזים האחידים, תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), הודיע היועמ"ש, באמצעות פמ"ד, שאין בכוונתו להתייצב בהליך.

החלטה זו עניינה הבקשה לבטל את סעיף הבוררות התקנוני, וממילא - לדחות בקשת האגודה לעיכוב הליכים ולאפשר המשך ההתדיינות בהמ"פ בבימ"ש זה.

ההוראה בתקנון, נשוא המחלוקת, מצויה בסעיף 1 של פרק ו' ונוסחו (בהשמטת הפרטים שאינם רלוונטיים כעת), הוא כדלקמן:

"ישוב סכסוכים.

כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלה בין חברים... מצד אחד ובין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה מצד שני ימסר למשפט חברים של ההסתדרות הכללית... בהתאם לתקנון משפט בוררים זה, בתנאים שועד ההנהלה רשאי לפי שיקול דעתו לפנות לבית המשפט ולתבוע כספים המגיעים לאגודה מחברים...".

טענת המבקש הינה, שהתקנון מהווה חוזה אחיד, ושמתן אפשרות לאגודה לבחור בין פנייה לבוררות לבין פנייה לבית-משפט, מה שאינו מוקנה לחבר התובע את האגודה, הוא בבחינת קיפוח של החבר, שמעמדו כשל "לקוח", בטרמינולוגיה של החוק. האגודה השיבה, שהתקנון אינו חוזה אחיד, מלכתחילה, ושלגופו, אין מדובר בתנאי מקפח.

מהנימוקים שאפרט להלן, מסקנתי הינה, שיש לדחות טענה מקדמית זו של המבקש, הגם שלא בהכרח מנימוקי האגודה.

אין הכרעה פסיקתית, חד משמעית, בשאלה האם תקנון של אגודה שיתופית, כדוגמת זה הנדון כעת, הינו בגדר חוזה אחיד לצורך תחולת החוק. ביחס לתקנון של קואופרטיב התחבורה "אגד", נפסק, שיש להתייחס אליו כאל חוזה אחיד (ע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ נ' יעקב ואח', פ"ד נא(5) 433). לא ברור האם קביעה זו ישימה גם לגבי תקנונים של אגודות בעלות אופי שונה, כמו זו שלפנינו, כאשר מדובר על אגודה להתיישבות שיתופית חקלאית. המלומדת פרופ' ס' אוטולנגי סבורה שאין הדבר כך (ראה ספרה: בוררות דין ונוהל, כרך א' מהד' 4, עמ' 22).