ה"פ 1637-04-11 - פסקדין

ביום 21.4.15 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר תגובה להמרצת הפתיחה ובהעדר התייצבות המבקשים ביום 2.10.11. מכיוון ששהיתי בשבתון, נתתי רק ביום 17.7.15 את החלטתי שבה קבעתי דיון בבקשה ליום 10.9.15.

ביום 2.8.15 הגישו המבקשים בקשה למחיקת הבקשה לביטול פסק דין ללא צו להוצאות "עקב נסיבות אישיות הקשורות עם המבקשים", שלא פורטו.

ביום 6.8.15 הגישו המשיבים תגובתם לבקשה, שבה לא התנגדו למחיקת הבקשה לביטול פסק הדין, אך עמדו על חיוב המבקשים בהוצאות. זאת, משום שהמבקשים לא פירטו בבית המשפט את העובדות הרלבנטיות. הם ידעו היטב על פסק הדין שאותו הם מבקשים לבטל, והגשת הבקשה לביטול פסק הדין נועדה רק כדי לקבל עיכוב הליכים ערב דיון בפני רשמת ההוצאה לפועל בדבר זכות דיירות מוגנת וסידור חלוף. בקשתם לצו ארעי נדחתה, ואז פנו לרשמת ההוצאה לפועל בבקשה לביטול הדיון עקב הגשת הבקשה לביטול, בלי לגלות לה שהבקשה לצו ארעי נדחתה. זאת ועוד, יום לאחר הדיון בפני רשמת ההוצאה לפועל, ביום 27.4.15, הגיש המבקש בקשה לכינוס נכסיו, וביום 27.5.15 ניתן לו צו כינוס, באופן שלא היה רשאי להגיש בקשתו ביום 2.8.15 בלי לציין זאת. לטענת המשיבים, הגישו תגובה מפורטת לבקשה לביטול פסק הדין, שעלתה להם בשכר טירחת עורך דין ואין להותירם במצב שבו עליהם לשאת בהוצאה זו כאשר המבקשים חוזרים בהם מבקשתם.

בתשובה שהגישו המבקשים ביום 24.8.15, לא סתרו את כל העובדות הנטענות על ידי המשיבים, אלא שטענו שיש להם אינטרס דווקא להמשיך בניהול ההליכים, וכי לגיטימי שינסו להציל נפשם, כי פיקוח נפש דוחה שבת ולקיחת דירתו היחידה של המבקש וזריקתו לרחוב היא פיקוח נפש, מה עוד ש"אנו בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. לו נעמיד בכף המאזניים אחת את מאמצי הילדים לזרוק את אביהם ואשתו לרחוב, ובכף המאזניים השנית את זעקת אבי הילדים ואשתו, ברי כי כף המאזניים תיטה לטובתו ולזכותו."

טענות המבקשים בתשובתם לתשובה אינן ממין הענין. איש אינו מפריע להם למצות את זכויותיהם. הם שביקשו למחוק את הבקשה לביטול פסק הדין, ומה להם שילינו על המשיבים המסכימים לכך? לאור טענות הצדדים, הגשת הבקשה לא היתה אלא תרגיל למשיכת זמן בהליכים בקשר להחזקה בדירה, והמבקשים הגישו בקשה שלא התכוונו שתידון לגופו של ענין, אלא רק לצורך הצו הארעי. לכן התבקשה מחיקת הבקשה כאשר נקבעה לדיון. אין מדובר במאזניים שבהם מצד אחד מאמצים לזרוק את המבקשים מביתם ומצד שני זעקת המבקשים. קבלת בקשת המבקשים לא תוסיף להם דבר שימנע את פינוי הדירה. יש כאן הסכמה שהבקשה לביטול פסק הדין תימחק, והדיון הוא רק בשאלת ההוצאות.

המשיבים נשאו בהוצאות משפטיות וזכאים להחזר על הוצאות אלו עם מחיקת הבקשה. כל שכן, כאשר הגשת הבקשה מלכתחילה נועדה להשיג מטרות אחרות ולא דיון אמיתי בביטול פסק הדין.

על כן, אני מקבל את בקשת המבקשים למחיקת הבקשה לביטול פסק הדין שנועדה לדיון ביום 10.9.15 ומחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 11,800 ₪.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ה, 27 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.