ה"פ 16334-07-16 שרון נ' גולן ואח' - פסקדין

זו תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו יבוטל הרישום המוטעה כי הבעלות בחלקה 11/1 בגוש 11693 הינה במלואה של המשיב 1, וצו עשה לפיו יתוקן הרישום בנכס, כך שהבעלות תוחזר לשמו של מר מאיר בניאס ז"ל ו/או המבקשת בחלקה היחסי. במהלך הדיון הבהיר ב"כ המבקשת כי צו העשה אינו מתבקש כך שהמשיבים או מי מהם יבצעו את התיקון אלא שבית המשפט יצווה על התיקון, על מנת שלישכת רישום המקרקעין תרשום אותו.

למרות האמור שמתבקשת החזרת הרישום לשמו של מר מאיר בניאס ז"ל, כעולה מסעיף 9 לתצהירה של המבקשת, לא היה מר מאיר בניאס ז"ל צריך להירשם כבעלים של מלוא הזכויות, אלא של מחצית הזכויות, בעוד המשיב הוא בעל המחצית האחרת של הזכויות. כמו כן אין חולק, על פי צווי ירושה שהוצגו, שעם פטירת מר מאיר בניאס ז"ל, ירשה אותו אלמנתו רובידה בניאס, אשר עם פטירתה ביום 30.10.12, כל רכושה עבר ל-4 בנותיה, שהמבקשת היא אחת מהן. נמצא, שלטענת המבקשת היא זכאית ל-1/8 מהבעלות במקרקעין הנ"ל.

מקריאת תשובת המשיב 1, היה ניתן להבין שהוא אינו חולק על כך שהוא אינו זכאי לבעלות במלוא נכס המקרקעין. ואולם, במהלך הדיון, בתשובה לשאלות הבהרה של בית המשפט, הודיעה באת כוחו, כי עמדת המשיב 1 כעת היא שהוא זכאי לבעלות במלוא נכס המקרקעין ולא במחצית נכס המקרקעין, בתוספת 3/8 שרכש מאחיותיה של המבקשת.

אני דוחה את טענתו של המשיב 1 שעליו להישאר רשום כבעל מלוא הזכויות בנכס המקרקעין, מכל הטעמים הבאים:

א.המשיב 1 אמר בתצהירו שהעובדות המתוארות בהמרצת הפתיחה הן ברובן נכונות אך הן מוצגות באופן מעוות. מהקשר הדברים עולה, שהחלק הנכון הוא שהוא היה זכאי למחצית המקרקעין.

ב.המשיב 1 אמר בסעיף 3 לתצהירו שאין לו מושג הכיצד נרשם הנכס הנדון במלואו לשמו, והדבר נודע לו רק לקראת פגישה ביום 7.1.16. אם היה בעל מלוא הזכויות, היה לו מושג ברור כיצד נרשם הנכס הנדון, שהרי לטענתו הוא הבעלים המלא. הסיבה שאין לו מושג כיצד נרשם הנכס במלואו היא שהוא מודה ויודע שאין לו זכות למלוא הנכס אלא רק למחציתו.

ג.מסקנה זו מתחזקת לאור האמור בסוף סעיף 4 לתצהירו של המשיב 1, שם העיד המשיב 1 כי בתקופות העבר היה המנוח, אביה של המבקשת, בעל מחצית הזכויות בנכס. בשום מקום בתצהירו לא טען המשיב 1, שאי פעם רכש מהמנוח את מחצית הזכויות שהיו שייכות לו.

ד.חיזוק נוסף למסקנה שגירסתו של המשיב היא שהוא בעל מחצית הזכויות בנכס בלבד עולה מהסברו, שעקב חובות הארנונה של הנכס, הציע לכל אחת מ- 4 בנותיו של המנוח 50,000 ₪ (נטו) עבור "חלקן בנכס". אם המשיב 1 היה באמת בעל מלוא הזכויות בנכס, לא היה לבנות המנוח כל חלק בנכס, והמשיב 1 לא היה משלם להם, עבור חלקן בנכס המצוי בבעלותו בלבד ושרוי בחובות כבדים לפי דבריו, 50,000 ₪ (נטו) לכל אחת.

ה. על כך יש להוסיף את עמדת עמידר, שטיפלה ברישום הנכס, כעולה ממכתבה מיום 23.2.16, שצורף לתובענה, לפיה הנכס היה כולו בבעלות המנוח מאיר בניאס, עד אשר במהלך 2005 הועברה מחצית הנכס למשיב 1, ובגלל טעות טכנית נרשם הנכס ביום 25.8.14 כולו בבעלות המשיב 1.

אין חולק שהמשיב 1 הגיע להסדר עם אחיותיה של המבקשת, לפיו רכש את זכויותיהן, או קיבל את הסכמתן שלא לתבוע רישום בעלותן. לא אעסוק בשאלה כיצד נעשתה עיסקה זו, והאם יש לה תוקף חוקי לאור סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין. התובענה מוגשת רק בגין חלקה של המבקשת, שהוא כנטען 1/8 מהמקרקעין.

המשיב טען שעל המבקשת לשאת בחלקה בחובות בגין הנכס, בין חובות ארנונה ובין חובות בגין הוצאות אחזקה. גם המבקשת התייחסה לכך. לצורך הכרעה בדבר בעלות בנכס המקרקעין אין צורך בהכרעה בשאלה כמה חייבת המבקשת כבעלים של הנכס, לרשויות ולמשיב 1 ככל שנשא בחובות אלה. די בכך שנאמר, שעם תיקון הרישום של הבעלות בנכס, על המבקשת לשאת בחובות המוטלים על בעלי הנכס, לפי חלקה היחסי, לכל הפחות החל מהמועד שבו פוצלה הבעלות על הנכס בין המשיב 1 לבין אביה של המבקשת, בשנת 2005. ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר בדבר תשלום חובות אלה, ינהלו את ההליכים המשפטיים המתאימים לשם כך.

על פי האמור לעיל, אני קובע ומצהיר כי הרישום לפיו מלוא הבעלות בחלקה 11/1 בגוש 11693 שייכת למשיב 1 הוא מוטעה ואני מורה על תיקונו באופן ש-1/8 מהבעלות בנכס זה תירשם על שם המבקשת, כיורשת של אמה המנוחה, רובידה בניאס ז"ל, שירשה את מחצית הזכויות של מאיר בניאס ז"ל, שהיה זכאי לרישום מחצית הבעלות על שמו.