ה"פ 1489-96 הרש נ' קאופמן

מונחת לפני בקשת המבקשת לביטול עיקול אשר הטיל המשיב על חשבון הבנק של המבקשת במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 01-13565-01-2 אשר נפתח נגד המבקשת בשנת 2001.

1. לטענת המבקשת, העיקול על חשבונה הוטל כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק ה"פ 1489/96 מיום 30.1.97, לפני 18 שנים, עת הייתה המבקשת קטינה. במסגרת פסק הדין בוטלה עסקת מכר, אשר עשתה אמה של המבקשת בנכס מקרקעין, בין היתר בשל כך שלא קיבלה את אישור בית המשפט למכר עבור המבקשת, שהייתה קטינה באותו מועד, והמבקשת 3, שהיא חסויה (להלן: "החסויה"). בפסק הדין נקבע כי המבקשת והחסויה ישיבו למשיב את הסך של 20,000 דולר אשר קיבלו במסגרת העסקה.

2. לטענת המבקשת, המשיב הגיש ערעור על פסק הדין וביום 28.6.1998 התקבל הערעור ובית המשפט העליון הפך את החלטת בית משפט המחוזי על בסיס המסמכים שהוצגו לו. כעת במסגרת ה"פ 44467-12-13 עתרו המבקשים לביטול פסק דינו של בית המשפט העליון, לטענתם, מחמת תרמית מצד המשיב, והציגו ראיות לכך שהמסמכים עליהם התבסס בית המשפט העליון זוייפו. תיק זה מתנהל בפני כבוד השופטת רות לבהר-שרון וממתין לפסק דין.

3. לטענת המבקשת, 5 שנים לאחר פסק הדין, פתח המשיב תיק הוצאה לפועל, אך לא פעל במסגרתו. לטענתה רק לאחר שהוגשה הבקשה לביטול פסק הדין טרח המשיב להמציא לה לראשונה אזהרה בתיק ההוצל"פ והעיקול הוטל על ידו רק עתה.

4. לטענת המבקשת נסיבות המקרה מצדיקות ביטול העיקול מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט ונוכח השיהוי הקיצוני מצד המשיב, אשר נועדו להפעיל לחץ פסול על המבקשים נוכח העובדה כי בקרוב אמור בית המשפט להכריע בתביעת המבקשים לביטול פסק דין.

5. המשיב הגיש תגובתו לבקשה וטען כי ככל שיש למבקשת טענות כלפי העיקול היה עליה לנקוט בהליכים המתאימים במסגרת תיק ההוצאה לפועל אשר מכוחו הוטל העיקול. לטענת המשיב הליכים שמכוונים לסגירת תיק ההוצאה לפועל הם הליכים של התנגדות וכל מטרתה של המבקשת היא לסגירת תיק ההוצאה לפועל, ולשם כך היה עליה להגיש התנגדות מתאימה במועד הקבוע בחוק.

   דיון והכרעה

6. לאחר עיון בטענות הצדדים לרבות בתשובת המבקשת אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.

7. המבקשת עותרת כי בית משפט זה יבטל עיקול, אשר הטיל המשיב על חשבונה במסגרת תיק הוצאה לפועל. לעניין זה אני מקבלת את טענתו של המשיב כי האכסניה המתאימה להעלות טענות כלפי העיקול היא בתיק ההוצאה לפועל במסגרתו הוטל העיקול וזאת בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967, וכי אין מקום לפנות לבית המשפט, אשר לא הטיל את העיקול, אלא נתן את פסק הדין מכוחו הוטל העיקול.

8. אציין כי גם אם העיקול היה מוטל במסגרת התביעה העיקרית, אזי בהתאם לתקנות 381-382 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר אינן חלות במקרה הנדון, גם במקרה בו הוטל עיקול טרם מתן פסק דין, אזי לאחר מתן פסק הדין ניתן להמשיך בהליכי העיקול בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, ואין מקום לפנות בעניין זה לבית המשפט, אשר סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין.