ה"פ 14227-02-16 אבו חוסין נ' מקלדה ואח'

בתיק זה מתבררות טענותיו של המבקש באשר לשוחד בחירות נטען מטעמו של המשיב מספר 3, עובר לבחירות שהתקיימו לעיריית באקה אל גרביה.

ההליך החל בחודש פברואר 2016.

במרץ 2016 הגיש המבקש בקשה לזימון שורה ארוכה של עדים (בקשה מספר 4), כאשר בין היתר התבקש זימונם של גזבר העירייה (להלן: "הגזבר") ושל החשב המלווה שמונה לעירייה (להלן: "החשב המלווה"), וזאת לצורך הצגת מסמכים מטעמם הקשורים לביצוע עבודות סלילה בעיר (לרבות הזמנת עבודות הסלילה, מפרטי העבודות, כתבי הכמויות, החשבונות החלקיים והסופיים והאסמכתאות לביצוע התשלום).

בקשה זו לא התבררה עד תומה, אם כי זומנו לבקשת המבקש כמה עדים שאין צורך להרחיב לגביהם.

במאי 2016 הוגשה בקשה נוספת לזימון עדים (בקשה מספר 6) ובין היתר (בסעיף 21) התבקש צו להמצאת מסמכים אשר קשורים לאותן עבודות סלילה (לרבות ההזמנות, אישורי התקציב לגבי העבודות, צווי התחלת העבודה, חשבונות סופיים, היתרי בנייה, תכניות הבנייה ודרישות לתשלום בגין היטלי סלילה הכרוכים בביצוע עבודות הסלילה). בנוסף התבקש שוב זימונם של הגזבר והחשב המלווה (ביחד עם עדים רבים נוספים), וזאת (כפי שנוסח בבקשה) על מנת לתמוך בטענות המבקש ועל מנת לענות על שאלות שעלולות להתעורר בנוגע למסמכים שהתבקשו כמפורט מעלה. עוד נטען באותה בקשה כי יש צורך לזמן את העדים באמצעות בית המשפט בשל שהם לא בשליטת המבקש, ולא ניתן להגיש תצהיר מטעמם.

בבקשה זו ניתנה החלטה, ובה נקבע כי הבקשה מתקבלת בכל הנוגע להמצאת המסמכים – וניתן צו בהתאם. לגבי העדים שזימונם התבקש – הבקשה התקבלה לגבי חלק מהעדים אלא שלגבי הגזבר והחשב המלווה הבקשה נדחתה, הן מחמת העובדה שמתן הצו להמצאת המסמכים מייתר את הצורך בזימונם רק על מנת להציג מסמכים, והן מחמת העובדה שלא שוכנעתי שאכן נעשתה אליהם פניה לצורך הגשת תצהיר והם סירבו לתת תצהיר כאמור.

בקשה נוספת לזימון העדים הוגשה ביולי 2016 (בקשה מספר 10). בבקשה זו הייתה התייחסות לכך שלגבי הגזבר והחשב המלווה כבר ניתנה החלטה שקבעה שהיות וניתן צו להצגת המסמכים המבוקשים אזי שאין צורך במתן צו לזימונם והתבקש זימונם של עדים אחרים מטעמים אחרים אותם אין צורך לפרט. ניתן היה להבין מהבקשה שהדרישה לזמן את הגזבר והחשב המלווה "ירדה מעל סדר היום" ובכל מקרה לאחר בקשה זו הוגשו עוד בקשות נוספות במהלך אוגוסט 2016 ובהן לא אוזכרו הגזבר והחשב המלווה.

בספטמבר 2016 עובר לתחילת שמיעת העדים בתיק – שוב הוגשה בקשה (מספר 27) לזימון הגזבר והחשב המלווה והתבקש גם זימונו של מר מוטי לוי, נציג חברה חיצונית אשר ביצעה בשעתו את גביית הארנונה עבור העירייה (להלן: "לוי"). באשר לגזבר ולחשב המלווה נטען כי אמנם בהחלטה הקודמת נקבע שאין צורך לזמן אותם בשל שניתן צו להמצאת מסמכים, אלא שהמבקש הודיע כבר בסמוך למתן אותה החלטה שהוא שומר לעצמו את הזכות לבקש שוב את זימונם לאחר שיעיין במסמכים שהוא אמור לקבל מכוח הצו. ממשיך וטוען המבקש כי לאחר שעבר על המסמכים שהועברו מכוח הצו הנ''ל, מתברר לשיטתו שישנתם מסמכים שלא הועברו, וישנם מסמכים אשר אינם ברורים. לכן, לשיטתו, שוב עולה הצורך לזמן את הגזבר ואת החשב המלווה על מנת לשמוע את עמדתם באשר לחוסר במסמכים ועל מנת לקבל הבהרות לגבי תהיות שקיימות בקשר למסמכים שכן הומצאו. עוד נטען כי את עדותו של החשב המלווה יש צורך לשמוע גם באשר לסוגית חובות הארנונה שהיו למר מג'אדלה (ועל מנת שלא להרחיב יתר על המידה רק אציין כי המדובר בחובות אשר לגביהם בוצעו מהלכים אשר לטענת המבקש עולים כדי שוחד בחירות). ביום 12/9/16 ניתנה החלטה ובה קבעתי כי אינני סבורה שיש מקום להורות על זימון עדים נוספים, אם כי יתכן שלאחר שנשמע את כל עדי התביעה יהיה מקום לשקול שוב את הדברים.

בתום אחת מישיבות ההוכחות עלתה שוב הבקשה לזמן את לוי, ולאחר שהצדדים טענו באופן נקודתי לגבי עד זה, ביום 6/10/16 ניתנה החלטה אשר בה נקבע שלא מצאתי לנכון לזמן אותו מחמת כמה טעמים מצטברים אשר פורטו באותה החלטה (ואין צורך לחזור על הדברים).

בדיון ההוכחות האחרון הסתיימה שמיעת כל עדי התביעה אשר הגישו תצהירים או זומנו על ידי בית המשפט בהתאם להחלטות הקודמות אשר נסקרו מעלה.

בתום הדיון העלה ב"כ המבקש בקשה חוזרת לזימון ארבעה עדים נוספים טרם יכריז "אלו עדיי". התבקש שוב זימונו של לוי, התבקש זימונם של הגזבר והחשב המלווה, והתבקש זימונו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לגבי מסמך אותו הוא המציא לבית המשפט (להלן: "המכתב"). הצדדים טענו לגבי הבקשה לעיל, כאשר עמדת המשיב 3 הייתה כי אין מקום להוסיף ולזמן עדים מטעם התביעה. על מנת שלא להאריך יתר על המידה, לא אפרט את מכלול טענות הצדדים אשר פורטו בפרוטוקול ואף במסגרת הבקשות הקודמות והתשובות להן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עמדתי הינה כדלקמן:

באשר למר מוטי לוי – ההחלטה המפורטת בעניינו ניתנה לאחרונה, ולא מצאתי כי קיימים נתונים חדשים אשר יש בהם כדי לשנות את אותה החלטה. אין בכוונתי להתייחס באופן מעמיק לשאלה אם ההחלטה הקודמת (שבה דחיתי את הבקשה לזמן את לוי) הייתה "הרמטית" שמא היא הותירה פתח לאפשרות לעתור שנית לזימונו, הואיל ולא מצאתי שיש מקום לזמן אותו ובוודאי שלא מצאתי שחל שינוי מאז שניתנה ההחלטה הקודמת ועד היום.

באשר ליועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – הבקשה לגביו נדחית. המכתב אשר הוגש לתיק ואשר אותר על ידי היועץ המשפטי אינו מסמך שמפתיע כיום מי מהצדדים. המדובר במכתב שקיימות לגביו שלוש גרסאות ומן הסתם הצדדים טוענים שחלק מהגרסאות אינן אותנטיות (וזאת בלשון המעטה). כמובן שלא אקבע כעת מי משלוש הגרסאות היא ה"אמיתית", מהי המשמעות של קיומן של שתי גרסאות נוספות, ואילו מסקנות צריך להסיק לחובת מי שהגיש את הגרסאות אשר תתבררנה כלא אותנטיות – והכרעה בהקשר זה תהיה, ככל שיהיה צורך, בפסק הדין שיינתן בתיק. בשלב הנוכחי כל אשר עלי לשקול הן הסיבות לבקשת המבקש לזמן את היועץ המשפטי לצורך מתן הסברים באשר לדרך אשר בה הוא איתר את אחת מהגרסאות, כלומר את המכתב שהוגש מטעמו לתיק בית המשפט. ראיות המבקש בהקשר זה כבר הוגשו, העדים הרלוונטיים נחקרו ולא מצאתי שיש הצדקה לזמן את היועץ המשפטי, בין היתר בשל שאין טענה שהוא עצמו זייף אחת משלוש הגרסאות ובשל ששלוש הגרסאות מוכרות לצדדים מזה חודשים רבים ולא הוצג כל הסבר לכך שהצורך בזימונו של היועץ המשפטי עלה רק עתה.

באשר לגזבר – הבקשה לגביו נדחית אף היא. העובדה שייתכן וקיימים חוסרים במסמכים אינה מצדיקה לשיטתי את זימונו, וניתן יהיה להפנות שאלות בחקירה נגדית לעדים מטעם המשיב 3 לגבי המסמכים שכן הוגשו. ככל שיוכח שאמורים להיות מסמכים נוספים "חסרים" וככל שיתברר שהם חסרים "בכוונה" - ברי שתהיה לכך ההשלכה המתאימה. עוד יוער כי במהלך הדיון ביקש ב"כ המבקש להפנות למכתב מאוגוסט 2015 אשר קשור לסוגית רפורמת העסקת סייעת שנייה במוסדות החינוך בעירייה, אשר לשיטתו מלמד על נתונים שמחייבים את זימונו של הגזבר (ויוער כי לטענת ב"כ המבקש המסמך הגיע לידיו רק בבוקר הדיון (למרות התאריך של המכתב)). מבלי להביע כמובן עמדה באשר למשמעות של המכתב ואף מבלי להביע עמדה באשר לאפשרות להגיש את המכתב כראייה קבילה לתיק, אומר כי עיינתי במכתב רק בהקשר הנטען (דהיינו בכל הנוגע לטענה שיש באמור בו כדי להצדיק את זימונו של הגזבר) ולא מצאתי שכך הם פני הדברים.

באשר לחשב המלווה – לגבי גורם זה התלבטתי, בין היתר לאור העובדה שלכאורה לפחות, המדובר בגורם "יחסית אובייקטיבי", אשר מונה מכח החוק על מנת לוודא את התנהלותה התקינה של העירייה, בכלל, ובמועדים הסמוכים לבחירות. מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לזמן את החשב המלווה על מנת שיבהיר, לבקשת שני הצדדים, נתונים שאולי יש צורך להבהיר. אני ערה לכך שלמעשה ההחלטה הקודמת שלי לגבי כך שהמבקש לא הראה שהוא פנה אל החשב המלווה וביקש ממנו שייתן תצהיר עדיין תקפה, כלומר - שאחת הסיבות לכך שדחיתי בעבר את הבקשה לזימון החשב המלווה עדיין נותרה על כנה. אני אף ערה לכך שהמדובר בעד שלגביו קבעתי שככל שיומצאו המסמכים שהתבקשו בשעתו מאת המבקש – אזי שאין עוד טעם בזימונו. עם זאת, ולאחר בחינת מכלול השיקולים, ועל מנת שלא להותיר ספק באשר לאפשרות לברר את הנתונים אשר אולי נמצאים רק בידיעתו של החשב המלווה מכוח תפקידו המיוחד, מצאתי לנכון לזמן אותו על מנת לשמוע את הדברים שבידיעתו האישית. אבקש להבהיר עוד כי יכול מאד להיות שיש למשיב 3 אינטרס לשמוע את דבריו של החשב המלווה, אשר אינו נופל מהאינטרס של המבקש לשמוע את החשב המלווה.

לכן, אני מזמנת לישיבה הבאה, ביום 13/11/16, את החשב המלווה מר תאופיק קרמאן וזאת בשעה 09:30. אבקש מהמזכירות לשלוח למר קרמאן זימון, וזאת במקביל לזימון שיבצע ב"כ המבקש עד מחר (2/11/2016) בשעה 12:00.

על החשב להביא עמו כל מסמך כפי שימצא לנכון ואינני נותנת הוראות נוספות בהקשר זה. אבקש רק להבהיר לחשב המלווה כי זימונו התבקש בשעתו בכל הנוגע למסמכים הקשורים לביצוע עבודות סלילה ברחבי העיר – לרבות הזמנת העבודות, מפרטי העבודות, כתבי הכמויות, החשבונות החלקיים והסופיים, האסמכתאות לביצוע התשלום, דרישות להיטלי סלילה לגבי העבודות ועוד).