ה"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
14110-09-14
10/03/2015
|
בפני השופט:
אריאל ואגו
|
| - נגד - |
המבקש:
שלמה בודג
עו"ד לילך אלאלוף
|
המשיבים:
1. אילנה ספורטה
2. שמואל ספורטה
3. חיים עפר אזולאי
4. יום טוב קורין
|
| פסק דין |
המבקש, שלמה בודג (להלן גם:"בודג"), עתר למתן סעדים הצהרתיים, שתוצאתם תהיה הכרה בכך, שהוא בעלים של הזכויות בחנייה הצמודה לדירה המצויה ברח' קיבוץ גלויות 5/54 באשקלון, והמצויה בחלקה 118/67 בגוש 1931 (להלן:"החניה" ו"הדירה" בהתאמה).
בפועל (בהתייחס למצבת המשיבים העדכנית לאחר תיקון והוספת המשיבה 4), עסקינן בשאלה, מי מבין שני צדדים, המבקש בודג מצד אחד והמשיבה 4 עו"ד יום טוב קורין (להלן:"קורין"), מצד שני, הוא הזכאי לרשום את החניה כמצויה בבעלותו, בין שתיוותר צמודה לדירה (ככל שקורין תזכה במשפט), ובין שתירשם כיחידה נפרדת, לאחר תיקון צו רישום הבית המשותף, או שתוצמד ליחידה אחרת בניין (ככל שבודג יזכה במשפט).
השתלשלות העניינים בפרשה יכולה להצמיח, לצד זה או אחר, עילות תביעה כספיות, כלפי מי מהצדדים האחרים במשפט. יוטעם, שאין בהכרעה הקניינית דהיום, להביע דעה בהקשר מערך הזכויות והחובות להשבה כספית או לפיצויים, ככל שקיים, בין הצדדים.
הדירה, והחניה הצמודה לה, היו רשומים על שם המשיבים 1-2 (להלן:"ספורטה").עד שהם מכרו את מכלול זכויותיהם, למשיב 3 (להלן:"אזולאי"), בשנת 1999.
בעקבות סכסוך, שפרץ בין ספורטה לאזולאי, ובעטיו התנהל הליך בבימ"ש השלום באשקלון (ת.א 6995/01), הושג הסכם פשרה, מיום 19.9.07, שקיבל תוקף פס"ד, ועל פיו החניה הצמודה לדירה (וכן מחסן צמוד לדירה ועניינו אינו רלוונטי כרגע), תיוותר בחזקתם של ספורטה (הגם השימוש בתיבה "חזקה", נדמה, שאין מחלוקת שהכוונה המקורית היתה להותרת כלל הזכויות בחניה בבעלות ספורטה, ואפשר שלימים היה בכוונתם של אלה להצמידה ליחידה אחרת בבניין. לכך עוד נתייחס בהמשך).
אחד מיחידי הזוג ספורטה (המשיב 2- ספורטה שמואל), התקשר בהסכם, בכתב יד, ביום 21.3.10, עם המבקש בודג, ועל פיו -נמכרת לבודג חניה תת קרקעית בבניין (זהותה אינה נקובה, אך הצדדים להסכם טוענים שמדובר בחניית המריבה שבה עסקינן) תמורת סכום של 8,500 ₪.
עד כה, ובזיקה להסכם 2010, לא נעשה כל שינוי רישומי בלשכת רישום המקרקעין, והדירה כמו גם החניה נותרו רשומים על שם ספורטה. לא נרשמה כל הערת אזהרה הרלוונטית לחניה.
ביום 20.6.14, התקשר אזולאי בהסכם מכר עם קורין, והתחייב להעביר לה את מלוא הזכויות בדירה, לרבות החניה הצמודה לה.
בשלב זה, לא היתה קורין מודעת לכך שאזולאי, לכאורה, לא היה זכאי לעשות דיספוזיציה בחניה, בהינתן הסכם הפשרה שבינו לספורטה והוא, מצידו, לא מסר לה על כך דבר, ונראה, ששניהם כאחד לא היו מודעים לכך שספורטה, או, לפחות אחד מיחידי המשפחה, התיימר למוכרה, עוד קודם לכן, לצד ג', הוא מיודענו בודג, לפי ההסכם ממרץ 2010.