ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
13635-06-16
24/11/2016
|
בפני השופטת:
תמר שרון נתנאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. יחיד סי בע"מ ח.פ. 51-1311102
2. יצחק אלוש
|
משיבה:
מחצבי אבן בע'מ ח.פ. 51-019149
|
| פסק דין |
1.בתיק זה הוגשה תובענה, על דרך של המרצת פתיחה, למתן "צו הצהרתי קבוע", בדבר מינוי בורר והפרת הסכם, בנוגע לזכויות להפעלת מחצבות, שאין זה המקום לפרטן.
בין מר אלוש וחברות שבבעלותו, לבין חברות אחרות ומר יעקב מימון (להלן: "מר מימון"), התנהלו הליכים קודמים, בהם ביקש מר אלוש סעדים זהים לאלה המתבקשים בתובענה זו.
נוכח מסקנתי לפיה יש לדחות את התובענה על הסף, מחמת התיישנות, אינני רואה צורך להידרש לפרטי ההליכים או לפרטי המחלוקות השונות, שבין הצדדים.
הבקשה מנוסחת באריכות ובעירוב של הליכים ונושאים, עד כי קשה לבור את המוץ מן הבר. חרף זאת ונוכח העובדה שהמבקשים אינם מיוצגים, בחרתי שלא להחזיר את כתב ההמרצה אל המבקשים על מנת שיתקנוהו ובדיון שהתקיים בפניי ביום 13.10.16, ביקשתי מהמבקש מס' 2 (להלן: "מר אלוש") להבהיר את הדברים.
2.בעיקרו של דבר, עותרים המבקשים, כי בית המשפט יצהיר, שהמשיבה (להלן: "מחצבי אבן") הפרה את הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בחודש יוני 2000 (נספח 1 לבקשה) ויורה לה לקיים הליך בוררות, על פי סעיף 8 להסכם הפשרה, אשר קבע כי חילוקי דעות בין הצדדים יימסרו להכרעה בבוררות זבל"א, כמפורט בסעיף.
3.בפי המשיבה טענות מקדמיות - מעשה בית דין והתיישנות.
4.מעשה בית דין - על שום הליך קודם שנפתח בתיק ה"פ 61674-02-16 בבימ"ש זה, על ידי מר אלוש, בו נתבעו אותם סעדים הנתבעים בבקשה דנן. לתיק זה אוחד תיק המרצה נוסף, שהוגש על ידי מר אלוש נגד מר יעקב מימון (להלן: "מר מימון") - ה"פ 48939-02-16, בו ביקש מר אלוש למנות בורר לפי הסכם שותפות מיום 13.11.2002 בין מר אלוש למר מימון ולדון בהפרות הסכם השותפות ביניהם (הליך מאוחד זה ייקרא, להלן: "ההליך הקודם").
בפסק הדין שניתן ביום 10.5.16, בהליך הקודם, על ידי כבוד ס. הנשיא, השופט ר' שפירא, נדחו התובענות. הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה, לעניין ההסכם משנת 2000, היה היעדר יריבות, מאחר שהבקשה הוגשה על ידי מר אלוש, שאינו צד להסכם ולא על ידי יחיד סי בע"מ (להלן: "החברה"). ואילו התובענה נגד מר מימון נדחתה מאחר שסכסוך זה נדון בברוררות והפסק שניתן שם (להלן: "פסק הבוררות שאושר") אושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 7.4.2008 (ה"פ 733/07) ובר"ע על כך נדחתה ע"י בית המשפט העליון, ביום 25.2.2009 (רע"א 7166/08, יחיד סי מרבצי דלומיט (1990) בע"מ נגד מתי נכסים ובניין בע"מ).
בין היתר טוענת המשיבה, כי גם אם מדובר בצדדים שונים, הרי מדובר בחליפים, המחויבים גם הם בקביעות שנקבעו בפסק הבוררות שאושר ובהליך הקודם.