ה"פ 1328-10-14 פז בית זיקוק אשדוד בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ

בפניי בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון.

המשיבות מבקשות לדחות את הבקשה מן הטעם שאינה תואמת את המסגרת המשפטית של המרצת פתיחה וכי מדובר בדרישה גורפת ומכבידה, שאינה רלוונטית לסכסוך העומד להכרעה בפני בית המשפט. מוסיפות המשיבות וטוענות כי מדובר בסכסוך משפטי בעיקרו, הנוגע לפרשנות התקנה הרלוונטית, ואין מקום לחייב בהצגת המסמכים המבוקשים ובמתן מענה לשאלון כמבוקש.

בהחלטתי בבקשה מס' 9 מיום 25.12.2015 קבעתי כי בהתאם להסכמת הצדדים התובענה המתוקנת, קרי לאחר תיקון הסעד, תידון בדרך של המרצת פתיחה.

לאור הקביעה לפיה: "הלכה מכבר היא, שהמרצת-פתיחה עשויה להכיל גם הליך של גילוי מסמכים גם הליך של שאלונים [...] השאלה אינה אלא אם ראוי כי בהמרצת-פתיחה פלונית יידרש בית המשפט להליכים אלה" [ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749 (1994)). ובהתאמה לאמור בעניין ר"ע 2284/05 רגומי 1978 בע"מ נ' שלוס (פורסם בנבו, 22.5.2005), איני מקבלת את עמדת המשיבה כי יש לפרש קביעות אלו בצמום ובדווקנות כך שיחולו לענייני מכרזים בלבד. איני מתעלמת מכך שהמקרים בהם יינתן היתר הינם חריגים ועל בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו במשורה. עם זאת, מקרה בו המרצת הפתיחה מתנהלת על דעת הצדדים כבעניינינו, כאשר האפשרות של מחיקתה עמדה על הפרק והוחלט להסתפק בתיקון הסעד המבוקש, אין מקום לדחות את הבקשה מהטעם כי הוגשה במסגרת המרצת פתיחה, ובמיוחד נכונים הדברים עת אפשרתי לצדדים להגיש בקשות מתאימות להעברת הדיון לפסים של תביעה רגילה. המשיבות לא בקשו לעשות כן, למרות שהחלטתי ניתנה לאחר שהוגשה בקשה מס' 6 ולאחר שהתקיימו קדמי משפט בתיק זה. משכך – ומשהסכימו המשיבות כי התובענה תמשיך להתברר בדרך של המרצת פתיחה, הן אינן יכולות להתלות בכך על מנת להימנע מהצגת מסמכים ומתן מענה לשאלון.

ובעניין שאלת הרלוונטיות וההכבדה –יש להתייחס לכך ש"אכן, תנאי הסף לגילויו של מסמך הוא הרלבנטיות שלו להליך; אולם מקובלנו כי תנאי סף זה יפורש באופן ליברלי, מתוך הכרה בכך שנקודת המוצא היא גילוי מרבי, הנובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת (ראו יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 249-251 (התשס"ח) (להלן: עמית); רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, [פורסם בנבו] פסקה 12 (24.1.2016) (להלן: עניין בן צבי); רע"א 6553/14 פלדמן נ' ‏Deutsche Apotheker und Arztebank Eg, [פורסם בנבו] פסקה 14 וההפניות שם (16.3.2015)). משכך, די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה." [רע"א 8181/15 ‏ ‏ אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 31.1.2016).

לעניין טענות החיסיון אפנה להלכה הקובעת כי "הטוען לחיסיון עליו הראיה" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2) 516, 523 (1995); ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 797 (1994)), [רעפ 8873/07 ‏ ‏ היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.1.2011)].

ומההלכה ליישומה – בכל הנוגע לשאלון, עיינתי בשאלות המבוקשות. יש לציין כי מדובר ב – 27 שאלות בלבד. מדובר בשאלות ממוקדות, המתייחסות לאמור בכתב התשובה. ברי כי אם בחרו המשיבות לכלול את הדברים במסגרת כתב התשובה מטעמן, אזי קיימת רלוונטיות לנושא הנזכר, ולמצער במידה הנדרשת בשלב זה (ראו פס"ד רע"א 8181/15 הנזכר לעיל). משכך – יש להשיב על השאלון במלואו.

בכל הנוגע למסמכים המבוקשים – יש לזכור כי המשיבות דחו באופן גורף את הדרישה להצגת מסמכים ספציפיים. המשיבות לא התמודדו עם כל דרישה ודרישה, אלא בחרו להתייחס באופן כוללני למידת הרלוונטיות וההכבדה. אם נאמץ דרך זו למבחן, ולאור מידת הרלוונטיות הנדרשת בשלב זה, אזי סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל.

המבקשת חילקה את דרישתה לשלוש קבוצות של מסמכים – מסמכים הקשורים בהכנסות והוצאות המשיבות; מסמכים הקשורים לטענת המשיבות בדבר השירותים הניתנים למבקשת; מסמכים הקשורים לחברת חשמל. בכל הנוגע לקבוצת המסמכים הראשונה, הרלוונטיות של המסמכים אלו היא בין היתר על מנת לבחון את הטענה שהועלתה על ידי המשיבות עצמן, לפיה הן הסתמכו ומסתמכות על ההכנסה מהמבקשת בעת הכנת התקציב – ראו סעיפים 91-104 לתשובה להמרצת הפתיחה. בעניין זה אסייג את הבקשה לשבע השנים הרלוונטיות לתביעה (ולא ל – 10 כמבוקש); וכן אבהיר כי אין צורך בהכנת מסמכים לצורך קיום הדרישה (כדוגמת פילוח). יש להעביר את המסמכים הקיימים בנושאים שהתבקשו.