גבריאל ואח' נ' מועצה אזורית שומרון ואח'

ראשיתו של תיק זה כעתירה מנהלית שהוגשה על ידי המבקשים לביטול חיובי ארנונה ואגרת הביוב שנדרשו מטעם המשיבה 1, ולחילופין להורות לה לגבות את החיובים מהמשיבים 2 ו-3. בהחלטה מיום 19.1.17 הודעתי לצדדים כי בית המשפט באריאל נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה מנהלית ובעקבות הסכמת המבקשים הוסב ההליך להמרצת פתיחה.

1. המבקשים הינם תושבי היישוב מעלה שומרון. על-פי הנטען, החל מיום 1.2.11 החזיק המבקש במגרש 110 בשטח של 23 מ"ר והחל מיום 1.5.12 החזיקה המבקשת במגרש 921/1 בשטח של 23 מ"ר. מדובר בנכסים מסוג "קרוואן" לגביהם ניתנה למבקשים רשות שימוש בהתאם להסכמים עם המשיבה 3.

    

2. המבקשים טוענים כי ממועד קבלת החזקה בנכס שילמו מדי חודש בחודשו את כל החיובים המוניציפליים שהופנו אליהם על ידי המשיב 2, כאשר בחשבונות התקופתיים נכתב במפורש כי הם כוללים את תשלומי הארנונה והמים. אולם בחודש יוני 2016 קיבלו מהמשיבה 1 דרישות לתשלום חיובי ארנונה וביוב רטרואקטיביים בסך עשרות אלפי שקלים בדומה לדרישות תשלום שנשלחו לתושבים נוספים.

    

3. לטענת המבקשים, המשיבה 3 היא המחזיקה הקודמת של הנכס והיא שהשכירה אותו למבקשים, ומשכך מוטלת על כתפיה החובה להודיע על הפסקת החזקה כמצוות סעיף 68(ב) לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל"ט-1979 (להלן: התקנון). תימוכין לעמדתם מוצאים המבקשים בחוזר מנכ"ל משנת 2015 המטיל, לגישתם, חבות על הוועד המקומי להעביר את המידע למועצה.

    

   המבקשים טוענים כי הסתמכו על כך שהמשיבה 1 גובה את תשלומי הארנונה והמים באמצעות המשיב 2 על-פי הרישום בחשבונות התקופתיים. לחיזוק הטענה מפנים המבקשים לסעיפים 65 ו- 65א לתקנון המעניק למועצה את האפשרות להסמיך את הוועד לגבות במקומה ועבורה את הארנונה ובלבד שלא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים.

    

   לכך מוסיפים המבקשים כי נוכח הסתמכותם בתום לב על המצג שהוצג להם על ידי המשיבות, אשר לא באו בדרישה לתשלום המיסים במרוצת השנים, יקשה עליהם עד מאוד לעמוד בנטל התשלום הרטרואקטיבי ובכך ישתנה מצבם לרעה. המבקשים ממשיכים וטוענים כי דרישת התשלום הרטרואקטיבית נשלחה על ידי המשיבה 1 שלא כדין, בהעדר נסיבות חריגות המצדיקות את הפגיעה בעקרון החוקיות, הוודאות וסופיות השומה וכן באינטרס ההסתמכות מצדם.