ה"פ 12715-05-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' איזיקוביץ ואח'

המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים בה היא מבקשת להורות לה למי מהטוענים להעביר את הכספים המוחזקים בידה, נוכח עיקולים הרשומים אצלה על הכספים המגיעים לטוען 1, מר יוסף איזיקוביץ ("איזיקוביץ").

לפי האמור בבקשה, הרקע לה הוא הליך קודם שהתנהל בין המבקשת לאיזיקוביץ, בו הוגשה על ידי איזיקוביץ תביעה כספית נגד המבקשת (ת.א. 22536-11-10), במסגרתה הגיעו הצדדים להסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם שהמבקשת תשלם לאיזיקוביץ סכום כולל של 331,236 ₪. המבקשת טוענת שבמסגרת הליך הגישור היא הודיעה לאיזיקוביץ שהיא לא תוכל לשלם לו את הסכומים המוסכמים בשל עיקולים שהוטלו אצלה על הכספים על ידי הטוענים 2 – 9, שסכומם עולה על 6,500,000 ₪. לאור זאת, הוסכם בין הצדדים שהמבקשת תגיש בקשה לטען ביניים, ומכוח אותה הסכמה הוגשה בקשה זו.

המבקשת צירפה לבקשתה 9 טוענים, הטוען 1 כמי שזכאי לכספים מכוח פסק הדין הנ"ל, הטוענים 2 – 9 כמי שהטילו עיקולים על הכספים. רק חלק מהטוענים הגיבו לבקשה.

טוען 1 הגיש הודעה בה כתב שאין לו כל עניין בבקשה. טוענים 2, 6, 8 הגישו הודעות פרטים בהן טענו שבכפוף לתשלום חלקם היחסי בעיקולים, הם יסכימו להעברת הכספים לאיזיקוביץ. טוען 3 הגיש הודעת פרטים בה טען שבכפוף לתשלום מלוא חובו הוא יסכים להעברת הכספים לאיזיקוביץ.

טוענת 4 הגישה הודעה בה טענה שמזה מספר שנים היא מנהלת נגד איזיקוביץ תיק הוצל"פ שמספרו 14-00083-91-6 בגין חוב מזונות שהוא חב לה, ובמסגרתו היא הטילה אצל המבקשת עיקול בסכום שמעל 2 מיליון ₪. הטוענת 4 צרפה להודעתה את החלטת כב' רשמת ההוצל"פ בבאר שבע בה נקבע שעל המבקשת להעביר לתיק ההוצאה לפועל בבאר שבע את מלוא הסכומים המעוקלים אצלה, וכי חלוקת הכספים בתיק ההוצל"פ תעשה בהתאם לסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל. לטענת הטוענת 4 בהתאם לסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, חוב דמי מזונות קודם לחובות אחרים, ומשום כך חובה שלה קודם לחובות כל הטוענים, היא זכאית למלוא הכספים ויש להורות על העברתם לתיק ההוצל"פ הנ"ל.

טוענים 5 ו - 7 לא הגישו הודעת פרטים, אף שהבקשה ופרוטוקול הדיון מיום 30.12.15 הומצאו להם (הודעת המבקשת מיום 11.01.16). בהעדר הודעה יש לראות בטוענים 5 ו - 7 כמי שאין להם עניין בבקשה.

גם טוען 9 לא הגיש עד היום הודעת פרטים אף שבא כוחו פנה, ביקש וקיבל אורכות למתן עמדה. מאחר ובדעתי לקבוע שיש לראות גם בטוען 9 כמי שאין לו עניין בבקשה, ארחיב מעט. הבקשה הוגשה ביום 07.05.15. בתאריך 30.12.15 התקיים דיון בבקשה, אך לא היתה התייצבות לטוען 9. ב"כ המבקשת שוחח עם בא כוחו מחוץ לאולם, וזה ביקש אורכה של 7 ימים למסירת עמדה (עמ' 9 שורות 3 – 6). ביום 10.01.16 ביקש בא כוח הטוען 9 אורכה נוספת למסירת עמדה, וניתנה אורכה של 7 ימים נוספים. עמדה לא ניתנה וביום 25.02.16 הגיש בא כוח טוען 9 בקשה לשחרור מייצוג בה כתב שהוא אינו מאתר את הטוען 9 וכי אין לו ולא היה לו כל קשר עמו. בקשה זו טרם הוכרעה מאחר וב"כ טוען 9 לא מסר תגובתו לפי החלטה שניתנה. ביום 09.03.16 קבעתי שבהעדר שחרור הייצוג בעינו עומד. ועדין לא ניתנה עמדה. התוצאה היא שעד היום לא הוגשה עמדת הטוען 9, ויש לראות בו כמי שאין לו עניין בבקשה.

ואף לגופם של דברים נראה כי אין לטוען 9 כל עניין בבקשה. ממסמכים שהוגשו עולה שתיק ההוצאה לפועל במסגרתו הטיל טוען 9 עיקול על הכספים נפתח בשנת 1992 וקרן החוב היתה אז 858.29 ₪. נכון להיום סכום החוב 0.00, התיק סגור, ומעת הסגירה מבוטלים כל ההליכים (הודעת טוענת 4 מיום 16.03.16 ודו"ח תיקים לחייב שצורף לה). בנסיבות אלו וגם אם העיקול רשום עדין (הודעת המבקשת מיום 05.04.16), נראה כי הטוען 9 שוב אינו נושה בטוען 1 והעיקול אמור היה להיות מחוק. זאת ועוד. בהתאם לסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל חובה של טוענת 4 קודם לחובו של טוען 9, ככל שקיים חוב.

לאור כל האמור, ולמרות הבקשה לשחרור מייצוג שהגיש ב"כ טוען 9, לא ראיתי להורות על ביצוע מסירה נוספת של הבקשה לטוען 9 עצמו, ויינתן פסק דין על יסוד החומר בפניי.