ה"פ 11980-10-11 ח'לאילה נ' ח'לאילה

1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 6.2.12 בהעדר התייצבות ובמסגרתו נקבע כי המשיבה- קיפאח ח'לאילה היא בעלת הזכויות בשטח בנוי בעיר סכנין בחלקה 56 ובחלקה 90 בגוש 19280 לרבות בית בן 2 קומות אשר נמצא בחלקה 90 (להלן: "המקרקעין"). צוין כי המבקש- מחמוד ח'לאילה, הוא בעלים הרשום של החלקות כאשר נטען שהוא העביר את החלקות על פי הסכמים- נספחים ב', ג' וד' שצורפו להמרצה.

2. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה על ידי המבקש- מחמוד נימר ח'לאילה וכן על ידי זידאן מחמוד ח'לאילה ונימר מחמוד ח'לאילה. נטען כי המבקש הוא הבעלים הרשום של המקרקעין בהתאם להסכם פשרה ופסק בוררות כפי שפורט בבקשה. עוד נטען כי ביום 23.1.13 הושג הסכם פשרה נוסף בין עמאד- בעלה של המשיבה ובין יתר הצדדים, כולל המבקש בבית המשפט לענייני משפחה ונקבע כי הזכויות במקרקעין שייכות לארבעת האחים. בעלה של המשיבה אף הסכים לשלם סך של 50,000 ₪ עבור השימוש בחלקים של 1/4 מהנכסים של זיאד וזידאן. נטען כי הסכם פשרה זה הפך לפסק דין חלוט ומעיד שלא היה מעולם הסכם מכר או עסקה בין המבקש למשיבה. עוד נטען כי ביום 7.7.12 הושג הסכם פשרה בין המבקש 2 לאחיו עמאד, דבר המלמד שהמשיבה הכירה בכך שהנכסים עברו לבעלות ארבעת האחים. נטען לאי צירוף בעלי דין ובעלי זכויות, שעה בה המשיבה לא כללה את ארבעת האחים- לרבות המבקשים 2 ו-3 שהם בעלי זכויות קניייניות בנכסים ואת בעלה עמאד. נטען שדי בכך להורות על ביטול פסק הדין. עוד נטען כי המבקשים 2 ו-3 מעולם לא ידעו על התביעה ופסק הדין וכך לגבי המבקש שמעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה ולא חתם על אישור מסירה. נטען שאם חתם על האישור אזי מדובר בתרמית, עושק, הטעיה או זיוף. נטען כי המשיבה ובעלה עמאד הינם זייפנים כרוניים ואף הואשמו בעבר במעשי זיוף. צורף גזר דין בעניינם. נטען שעמאד בחר לפברק הסכם מכר בין המבקש למשיבה על מנת לטעון בבוא העת שלא היתה צד להסכם הבוררות אך המשיבה ידעה על כל פסקי הדין ואף היתה צד לחלק מהם. עוד נטען כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת בצדק ומתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. נטען שסיכויי ההצלחה גבוהים במיוחד נוכח אי צירופם של המבקשים 2 ו-3 ונוכח קיומם של מספר פסקי דין חלוטים וקיומו של מעשה בית דין.

3. המשיבה בתגובתה לבקשה טענה כי עורך הדין זידאן ח'לאילה בחר לייצג בעל דין למרות שלא קיבל לידיו את הייצוג. נטען שהוא לא צד להליך ולא הוגשה בקשה לצירופו. כן נטען שלא הומצא ייפוי כח ותצהירו לא אומת. לגופו של ענין נטען שעם קבלת פסק הדין, העבירה מזכירות בית המשפט העתק מאושר למבקש שהתקבל ביום 16.2.12, דבר שאושר על ידי המבקש 3. נטען שהבקשה מוגשת ללא ידיעת המבקש וללא הסכמתו וכי המבקשים 2 ו-3 מנסים להצטרף להליך שהם אינם צד נכון לו. נטען כי המבקש טען שידע על מועד הדיון ובחר שלא להגיע היות ורצה שהמשיבה תקבל פסק דין. עוד עלה מתגובת המבקש כי הוא לא חתם על תצהיר תמיכה לבקשה. נטען שיש לדחות את הבקשה היות וחלפו כשלוש וחצי שנים והמבקש מסכים לפסק הדין.

4. המבקשים, בתגובתם לתגובת המשיבה טענו כי לא הועלתה כל טענה משפטית לגופה של בקשת הביטול. עוד נטען כי לא ניתן הסבר לסיבה בגינה לא יכובדו פסקי הדין והסכמי הפשרה שהוצגו ולקיומו של מעשה בית דין. עוד נטען כי המשיבה לא הסבירה מדוע הצהירה ברשות המיסים רק בשנת 2014, לאחר כ-12 שנים וכן מדוע לא צירפה את המבקשים לתביעתה. נטען כי הטענה לפיה המבקש זומן למועד הדיון והסכים לפסק הדין אינה נכונה וניתנה תגובתו בכתב ידו ביום 22.6.15. נטען כי התצהירים שהוגשו אומתו כדין וכי המבקש מתנער מהבקשה שהוגשה בשמו ביום 14.6.15 כאשר לטענתו לא כתב, שלח או חתם עליה.

5. ביום 22.6.15 הוגשה הודעת הבהרה מטעם המבקש לפיה טען שהוא מתנער מהבקשה שהוגשה בשמו ביום 14.5.15 לפיה הוא מסכים לפסק הדין ולתוכנו. לדבריו, מעולם לא ידע על התביעה, לא קיבל לידיו כתבי בית דין ופסק הדין ניתן ללא הגנתו וידיעתו. עוד הוסף כי עורך הדין זידאן ח'לאילה מייצגו וצורף ייפוי כח חתום בפני עדים.

6. בדיון שהתקיים בפניי ביום 3.12.15 בעניין מינוי אפוטרופוס לדין למבקש נחקר המבקש. נוכח הגשת הודעות סותרות בשמו של המבקש, ביקשתי להתרשם מעדותו באופן ישיר, בטרם ימונה לו אפוטרופוס לדין. מעדותו, עלה כי הוא אינו מסכים לתוכנו של פסק הדין וכי מדובר בביתו, שלא ניתן על ידו למשיבה. עוד ביקש המבקש שאף אחד מילדיו לא ייצגו אלא שימונה לו עורך דין הדובר את השפה הערבית.

7. לאחר הדיון שהתקיים ביום 3.12.15, הוגש טיעון נוסף מטעם המשיבה. נטען כי הצדדים השלישיים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ללא זכות שבדין. עוד נטען כי המבקש התנער מהבקשות שהוגשו בשמו וכי הבקשה הוגשה לאחר כשלוש שנים ממועד מתן פסק הדין. נטען כי לא הובא טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד ולא צוין מתי נודע למבקש אודות פסק הדין. עוד נטען כי הצדדים השלישיים רשאים להגיש תביעה עצמאית.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על ביטול פסק הדין. נכונה הטענה כי מהבקשה לא עולה באופן חד משמעי באיזה מועד נודע למבקש על פסק הדין ומדוע הוגשה הבקשה בשלב זה. יחד עם זאת, להתרשמותי, מדובר באדם מבוגר הזקוק לאפוטרופוס לדין על מנת שרצונותיו שלו יהיו ברורים. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, קיים חשש שהמבקש נתון להשפעות בני המשפחה (מבלי לקבוע מסמרות בעניין) שאינן בהכרח משקפות או טובתו ואף את רצונו. בנסיבות אלו, ולאור התרשמותי מעדותו בפניי אני סבור כי מחובת הצדק יש להורות על ביטול פסק הדין, שניתן בהעדרו ושלא בידיעתו.