ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
10332-07-14
31/07/2014
|
בפני השופטת:
הדס פלד
|
- נגד - |
מבקשת:
עמותת י"ד גרבסקי ימין צדק עו"ד עופר שפירא עו"ד בתיה ברד
|
משיבים:
אליעזר ליפא חיימסון ו-30 אחרים עו"ד שמואל דבלינגר עו"ד שוקי שטיין
|
החלטה |
1.בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד שהוגשה ביום 6.7.14, בד בבד עם המרצת פתיחה לצו הצהרתי שיקבע כי ההסכם בין הצדדים הסתיים כדין על ידי המבקשת ולאור זאת אין למשיבים או למי מטעמם זכות להיכנס לבית הכנסת המצוי ברחוב סמטת משה יוסף 4 בבני ברק.
2.בבקשה עותרים המבקשים ליתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהמשיבים להיכנס למבנה בית הכנסת, צו שיורה למשיבים או מי מטעמם להימנע מלעשות כל פעולה שתמנע מחברי ועד העמותה או מי מטעמם להיכנס לבית הכנסת. לחילופין, צו שיורה כי עד למתן החלטה בבקשה לא יעשה כל שימוש בבית הכנסת וזאת בהמשך לצו סגירה מנהלי שהוצא על ידי המשטרה.
3.המבקשת היא עמותת י"ד גרבסקי – ימין צדק, עמותה רשומה שהתאגדה בשנת 1984 על-
ידי חברים בזרם הדתי-ציוני ("דתי-לאומי") במטרה להנציח חללי מלחמת יום כיפור.
4.ביום 21.1.83 הקצתה עיריית בני ברק לעמותה שטח להקמת בית כנסת, וביום 21.11.88 נחתם הסכם בין העירייה לבין העמותה לפיו ניתנת לאחרונה זכות החזקה במבנה.
5.בשנת 2005, לאור התמעטות מתפללים, התקשרה העמותה בהסכם עם המשיבים 2-11, קבוצת אברכים ליטאיים אשר הביעו כוונתם להתפלל בבית הכנסת. בעקבות האברכים החלו לפקוד את בית הכנסת בני קהילה נוספים, לרבות יתר המשיבים בבקשה. על פי ההסכם, רשאים האברכים להתפלל במבנה בית הכנסת בימות החול, וישתמשו בו רק לשם תפילה ולא למטרה אחרת.
בסעיף 9 להסכם צויין כי "מוסכם ע"י הצדדים כי האולם המצוי בקומה האחרונה של מבנה בית הכנסת לא יעמוד לרשות האברכים בשום אופן וכי אין לאברכים כל רשות לשהות באולם הנ"ל ו/או לעשות בו שימוש מכל סוג שהוא". כן הוסכם בסעיף 11 להסכם,
כי האברכים לא יהיו חברי עמותת בית הכנסת.
על פי סעיף 7 להסכם ניתנה למשיבים זכות שימוש במבנה לצרכי תפילה, בזו הלשון: "בידי
בית הכנסת הזכות לדרוש מן האברכים להפסיק ולהתפלל במבנה בית הכנסת מכל סיבה שהיא וללא כל נימוק וזאת על ידי מתן הודעה מוקדמת לאברכים של 7 ימים מראש, וכי אז על האברכים להחזיר את מפתחות בית הכנסת לבית הכנסת מיד עם הפסקת תפילת במבנה, כאמור".
6.בשנת 2010 מינתה העמותה את המשיבים 1 ו-2 לגבאי בית הכנסת. לטענת המבקשת, ניצלו זאת המשיבים לרעה כאשר הקימו במקום מוסד לימודי ("כולל"). כן נטען, ללא ביסוס בשלב זה, כי התבצעו מעילות בכספי בית הכנסת.